הספר סואץ אינה סטלינגרד הוא סיפורו של גדוד טנקים סדיר 433 "גור", שעליו פיקד סא"ל נחום זקן במלחמת יום הכיפורים. זהו ספר עמוק ומבריק, מרתק וסוחף, זורם, קולח ומעורר מחשבה. המחבר הצליח להנגיש ולהאניש תופעות לא אנושיות של מלחמה והרג, תעוזה והקרבה, נחישּות ודבקּות במשימה. הספר עשיר בעדויות של לוחמים המתארות את המצבים הבלתי נתפסים שחוו בגופם ובנפשם.
הגדוד נלחם ברצף של קרבות ארוכים וקשים במשך כל מלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית, וסיים בקרב המר והנורא של הלחימה בתוך העיר סואץ. הגעתי אל נחום בצומת המשולש של העיר סואץ בקצה המזרחי שלה וראיתי אותו ואת הגדוד בלחימה. למרות המכה האנושה שחטף במרכז העיר, כאשר מחצית מלוחמיו נפגעו וכל שדרת הפיקוד שלו חוסלה, המשיך נחום לחתור להשלמת המשימה. מבחינתה של יחידה לוחמת מילוי משימה הוא חזות הכול. מקום שכבשנו אסור לנטוש. התקפה שהתחלנו צריך לסיים. למרות הנפגעים היה צריך להמשיך את התקיפה ברמת האוגדה, כפי שעשה נחום ברמת הגדוד, עד להשתלטות על העיר ולהשלמת הכיתור על הארמיה השלישית. הספר עשיר בתיאורי לחימה. הוא מביא ממקור ראשון את חוויית המפקד שנקלע לדילמות ולמצבים לא אנושיים, את התחושות והרגשות של לוחם שנפל בגורלו לפקד על גדוד 433 וחבורת הלוחמים המופלאה שלו.
הגדוד שעליו פיקד נחום התבסס על סגל המדריכים של בסיס אימונים צה"לי ליחידות השדה, ומכאן נבעו יכולותיו המיוחדות. הגדוד בלט לא רק בארגונו וביכולתו המקצועית אלא גם בתושייה, ביוזמה, בנחישּות, באומץ הלב, בשיקול הדעת, בנועזּות ובדבקּות במשימה שגילו נחום ולוחמיו במשך כל המלחמה הארורה הזאת עד הקרב האחרון שבה.
הגדוד פעל ולחם ברצף בעוז רוח, בתושייה וביוזמה במשך כל ימי המלחמה, לוחמיו עשו ימים ולילות רצופים בלחימה קשה ובאומץ רב בקרבות הבלימה המרים בסיני, באזור גשר פִ רדאן על זרקור והברגה ואל עבר מצת ופורקן מול אסמאעיליה. הוא לחם גם על מוצב חמוטל ובקרב שריון בשריון באזור האגם המר. הגדוד צלח בנחישּות את התעלה, והוביל בלחימה רצופה ומתישה את החטיבה עד לציר סואץ-קהיר. זאת תוך השמדת בסיסי טילים, יחידות חיל רגלים, טנקים ולוחמי קומנדו מצרים, וסיים בפריצה למרכזה של העיר סואץ עד הקצה השני שלה וחסם על סוללת המזח כלפי פורט אבראהים.
מלחמת יום הכיפורים הפתיעה את הדרג המדיני ואת צה"ל. היא הייתה עבורם מבחן עליון להחלטות גורליות. ואולם, למרות תנאי הפתיחה הבלתי נתפסים, הצליח צה"ל, בהיותו צבא שמאמין בצדקת דרכו, להתאושש מן ההפתעה ולסיים את המלחמה בניצחון — זאת בזכות לוחמיו, כמו אלה של גדוד 433. גם ברגעים של מבוי סתום, של מצוקה קשה, של מצב שבו נדמה שהכול אבוד מצאו בעצמם, נחום ואנשיו, את העוז ותעצומות הנפש לעשות את הלא אפשרי לאפשרי ולדבוק במשימה — גם במחיר כבד של שחיקה ואבדות רבות בנפש.
בזכות רוח הלחימה, אומץ הלב, ההקרבה העצמית והמיומנות המקצועית של הלוחמים ברמת יחידות השדה, כמו אלה של גדוד 433, הצליח צה"ל להתעשת ולהתייצב מול נחשולי הפלדה והאדם אשר זרמו למרחבי סיני, ולהביא למפנה מבלימה להתקפה ועד הניצחון שצבאות מפוארים, גדולים וחזקים היו מתגאים בו. נחום ולוחמי 433 ראויים שיהיו לנו לדוגמה ולמופת על עוז הרוח והאומץ, היוזמה והתושייה, תעצומות נפש וההקרבה, שיקול דעת ועוצמת אדם נפלאה שגילו במשך כל המלחמה.