כשירעדו אמות הסיפים: ארגוני חירום חרדיים וההתמודדות עם רעידות אדמה
הורדת PDF
התגברות שכיחותם של אירועי חירום קיצוניים דוגמת רעידת אדמה היא אתגר מדינתי, מגזרי, קהילתי ואישי כבד. כיום, יותר מבעבר, נהיר לגופים האחראיים לסיוע ולמענה במקרים של רעידות אדמה, כי גופי ההצלה המדינתיים - ממשלתיים וצבאיים - אינם מסוגלים לתת מענה שלם למכלול הצרכים והאתגרים שצפויים להתעורר במקרים אלה. לאזרח ולקהילה שבה הוא חי, כמו גם למוסדות מקומיים וקהילתיים, יש תפקיד מכריע בהספקת מזון ושתייה, מקום לינה, ביגוד, עזרה רפואית, סעד ורווחה נפשית, בשעות ואף בימים הראשונים לאחר מקרה אסון. כיוון שארגוני החירום יתקשו, ככל הנראה, להגיע לכל מקום ואזור שבו תתרחש רעידת אדמה, הרי לחברי הקהילה ולארגוני הצלה מקומיים יש חלק חשוב ביכולת לסייע ולהגיש עזרה לנפגעים. אחת הקהילות המשמעותיות בישראל שבה פועל מערך משוכלל של ארגוני הצלה וסיוע בעיתות חירום היא הקהילה החרדית, לגווניה השונים.
הציבור החרדי בישראל הוא מיעוט המונה כ־1.26 מיליון איש. משקלו בציבור הישראלי הולך וגדל, ועומד על כ־12% מכלל האוכלוסייה. זוהי קהילה מגוונת מאוד, בעלת מאפיינים תרבותיים וחברתיים ייחודיים. על אף הסתגרותה ונבדלותה מאופיינת הקהילה החרדית כבעלת חוסן חברתי גבוה, שאמורים לסייע לה בהתמודדות עם משברים ואסונות, ובכלל זה רעידות אדמה. עם זאת, מסיבות שונות שיובהרו בהמשך, מידת המוכנות של קהילה זו לרעידות אדמה נמוכה מאוד, וכך גם מידת האמון של ציבור זה במוסדות המדינה, ובהם המשטרה והצבא, האמונים על מידת המוכנות של האוכלוסייה ועל מנגנוני הצלה וסיוע שאמורים לפעול בעקבות מקרים מסוג זה. מאידך, קהילה זו מאופיינת בערכים כגון מתן עזרה לחבריה ובסיוע הדדי רב, המושרשים היטב בעולם החסד היהודי־חרדי, ופועלים בה ארגוני חירום והצלה שונים וייחודיים העשויים לספק שירותים מתקדמים לגורמי החירום וההצלה הרשמיים בפיקוד העורף ומחוצה לו.
ארגונים כמו "איחוד הצלה", זק"א ו"עזר מציון", לצד התארגנויות ייעודיות במסגרות קהילתיות מובחנות (כציבור החסידי, למשל), הם חלק בלתי נפרד מתשתיות הקהילה החרדית המסוגרת, ומספקים סעד ורווחה לציבור הישראלי בכלל ולציבור החרדי בפרט. על בסיס הגישה ה"מרחיבה" (שתתואר בהמשך) ובאמצעות היערכות מוקדמת, ניתן יהיה בעת אסון לרתום את המשאבים, היכולות, כוח האדם והניסיון המוכח של ארגונים אלה כדי להקל על האוכלוסייה בעת צרה. בהמשך יפורטו התועלות שעשויה להצמיח הפעלה שיטתית של ארגוני חירום והצלה חרדיים במהלך ההתמודדות המורכבת עם הצורך בהכנה מיטבית של הציבור בקהילה מסוגרת למצבים של רעידות אדמה ונזקיהן.
למאמר זה שתי תכליות משלימות: ניסיון לצפות את תגובת האוכלוסייה החרדית לנוכח רעידת אדמה - בהתאם למידת המודעות הקיימת, המוכנות בפועל, ואופן ההתמודדות המשוער, בהתבסס על ידע וספרות עדכנית בתחום; הצעה לפיתוח מענים מעשיים – באמצעות בחינת האפשרות לגייס ולרתום כוחות ויכולות מקצועיים מוכחים בארגוני חירום והצלה חרדיים, לצורך מתן סיוע באופן שיטתי לכוחות פיקוד העורף במצבי אסונות המוניים כתוצאה מרעידות אדמה חמורות.
בהתאם לכך, הסוגיות המרכזיות שייבחנו נוגעות לבחינת מידת המוגנות והמוכנות של הציבור החרדי והרשויות החרדיות לתרחישי סיכון אלה. כמו כן, תיבחן השאלה, האם וכיצד אפשר לרתום את ארגוני החירום וההצלה החרדיים, וכן תשתיות קהילתיות נוספות, לצורך הכנת התשתיות הנדרשות להתמודדות עם רעידות אדמה וטיפול בנפגעים.
מאמר זה נסמך על סקירת ספרות עדכנית בתחום, ובכלל זה תורת ההפעלה של פיקוד העורף בנוגע למעורבות האוכלוסייה והרשות המקומית במקרים של רעידות אדמה, וכן על מקורות שבחנו את מידת המודעות והמוכנות של הציבור החרדי לתרחישי הסיכון הנלווים לרעידות אדמה. נוסף על כך, כדי לבחון את מידת המסוגלות של ארגוני החירום החרדיים לסייע במקרים של רעידות אדמה, קיימנו סדרה קצרה של ראיונות עומק אישיים עם מנהלים ובעלי תפקידים בכירים בארגוני חירום והצלה חרדיים ובפיקוד העורף.