הפצת התרעות של פיקוד העורף בעידן האינטרנט של הדברים
משנת 2010 נמצא מערך ההתרעה של פיקוד העורף בתנופת פיתוח, כדי לממש את ייעודו. ההתרעה כיום מופצת אוטומטית לאיומי רקטות וטילים ורעידות אדמה, וידנית לאיומים נוספים ברמה סלקטיבית, וממוקדת לכ־1,700 אזורי התרעה מוגדרים וכ־30 אלף קמ"ר לדיוק ההתרעה בשטחים פתוחים. אות ההתרעה מופץ ב־3,600 צופרים בצלילים ייעודיים לפי סוג האיום, בטלוויזיה, ברדיו, ביישומון מבוסס מיקום, באמצעים ייעודיים שפותחו לפריסות ארעיות, בתי ספר, מקומות הומי אדם וכדומה.
התפתחות המערכות בתוכנית הפיתוח המקורית הגיעה כמעט למיצוי מקסימלי. כיום בעקבות אתגרי הבנייה המודרנית, הצופרים מתקשים לספק התרעה לשוהה במבנה, ובעידן ההתרעה הסלקטיבית זליגת הקול בין אזורים מקשה על יצירת מיקוד גדול יותר. כניסה לעולמות השידור בהזרמה (סטרימינג) מקשים על הפצת התרעה בטלוויזיה וברדיו. כמו כן, רוב האוכלוסייה לא מבצעת פעולות אקטיביות בשגרה להורדת יישומון פיקוד העורף, או נכנסת לפורטל החירום הלאומי.
בשנת 2021 גובשה בענף ההתרעה תר"ש עד 2030 שהגדירה עקרונות והכוונה לפיתוח מערכות עתידיות: מעבר מהפצה בפלטפורמות להפצה לפלטפורמות; רתימה ושימוש בטכנולוגיות אזרחיות ישימות להפצה; צמצום נכסים ומקסום חשיפה. פיקוד העורף זיהה את תשתיות "האינטרנט של הדברים" (IOT – Internet Of Things) כטכנולוגיה רלוונטית להפצת התרעה, ובמסגרת זו קיים בתחילת 2022 האקתון מתוקשב שבו התחרו 55 חברות ויחידים, והתקבלו רעיונות מגוונים למימוש.