שלושה רבדים משמעותיים בחברה הבדואית, שלהם תיתכן השפעה מכרעת על ההתמודדות בעת חירום: הרמה הלאומית, הרמה המקומית והרמה הקהילתית. יש צורך בפיתוח המנגנונים המקשרים בין יוזמות מקומיות אלה למוסדות המדינה ובחיזוקם - ברמה המקומית לרשויות המקומית, והלאה לרמה הלאומית
החברה הערבית הבדואית נמצאת כיום בתהליכי השתנות רבים ומורכבים: מחברה קולקטיבית וסגורה, לחברה הממוקדת יותר בפרט ופתוחה להשפעות מבחוץ. על אף השינויים המתחוללים בה, לידע התרבותי-חברתי שהצטבר במהלך הדורות, הקרוי בספרות "ידע ילידי", יש עדיין ערך רב והשפעה על האופן שבו החברה מתמודדת עם אתגריה. ידע ילידי מציג לממשלות וקהילות מקומיות אלטרנטיבות רבות כיצד להתמודד עם אסונות שונים, מכיוון שהוא יכול להעצים את חברי הקהילה לקחת תפקידים מובילים בפעילויות שמטרתן להפחית את הסיכון לאסון.
מאמר זה יעסוק בממשק שבין הרשות המקומית, והממסד בכלל, לקהילה הערבית הבדואית ובמתח שביניהם, ויציג, לנוכח בחינת ההתמודדות עם מגפת הקורונה, באילו מקרים באו הידע והיכולות של הקהילה לידי ביטוי בהתמודדות עם המצב ועד כמה הם החזיקו.