בשל התפשטות נגיף הקורונה והצורך למיגור המגפה נולד הצורך להפעיל את פקע"ר על שלל יחידותיו כדי להתערב במשימות לאומיות בקרב אזרחים. בין אם מדובר במשימות המוכרות לכוחות או משימות ללא הכשרה מוקדמת, נדרש חוסן מנטלי לצורך הצלחה במשימה ולמניעת תחלואה נפשית, בעיקר מסוג הפרעות דחק. ליווי גורמי בריאות הנפש בשילוב עבודת המפקדים החל בשלב אימוני הגדודים ובעת התעסוקה המבצעית, עשוי להגביר את תחושת המסוגלות, את השמירה על חוסן המשרתים, ואת ההצלחה במשימה ובמניעת תחלואה נפשית.
אנשי כוחות החילוץ בפקע"ר מאומנים בחילוץ לכודים מאתרי הרס ואזורים מוכי אסון ומסייעים למאמץ הכללי בעת משברים לאומיים. המשימות להן נדרשו הכוחות בעת ההתמודדות עם המגפה, כמו פיקוד ושליטה על מלוניות המבודדים/מחלימים ובדיקות סרולוגיות, היו חדשות ולא מוכרות, ובמקביל למשימות חירום (מבצע "שומר החומות") ומשימות מתפרצות בפרק זמן של 45 יום (אסון מירון, קריסת הטריבונה בגבעת זאב וקריסת הבניין במיאמי). משימות אלה חשפו את כוחות החילוץ לחרדה, לתסכול ולכעס של האזרחים, לצד מראות וריחות קשים, דילמות ערכיות, מאמצים פיזיים ומנטליים ועבודה בסביבה אזרחית ובתנאים פיזיים קשים.
במאמר מוצגת סקירת תפיסת החוסן כמרכיב עיקרי ביכולות התפקוד, כאשר על בסיס סקירה זו מוצגת המורכבות הרבה שבמשימות גדודי החילוץ בסדיר ובמילואים בפרט. בראי החוסן המנטלי אנו ממליצים ליישם את תפיסת מענה בריאות הנפש בחירום בצה״ל - עיקרון המענה השלם - בניית תוכנית כושר נפשי וחוסן מנטלי באימון כוחות חילוץ ורפואה (והטמעתה בתיקי היסוד בפיקוד), הכנת הכוחות למשימות אופרטיביות בעת המעבר משגרה לחירום, ייעוץ למפקדים תוך כדי המשימה והתערבות פרטנית במקרה הצורך וביצוע סגירות מנטליות למשימות אלה ומתן מענה נפשי ביום שאחרי.