הרשות המקומית כלבנת היסוד בהתמודדות עם הפרעות - מהלכה למעשה
הורדת PDF
ביקור מפקד פקע"ר וראש עיריית רמת גן בזירת פגיעת רקטה ברמת גן במהלך מבצע "שומר החומות", (מאי, 2021). הרשויות שונות זו מזו גם במסוגלותו של המנגנון הרשותי, במנהיגותו של ראש הרשות, בעוצמתן הכלכלית ועוד
המושג "לבנת היסוד" המוכר כיום כמשקף את מיקומה של הרשות המקומית בהיערכות ובמענה לקראת ובזמן חירום ואת תפקידו, חדש באופן יחסי. רק בעקבות המהפכה בתחום ניהול החירום בישראל לאחר מלחמת לבנון השנייה, התפתחה ההכרה שלרשות המקומית תפקיד מרכזי בתחום חיוני זה. הרעיון המכונן של תפיסה זו אינו ישראלי. הוא מבוסס על ההנחה הרווחת בספרות המקצועית מזה זמן, שלפיה "כל האסונות הם מקומיים; כך גם החוסן". מי שחרט על דגלו תפיסה מעודכנת זו בישראל היה פקע"ר, הפועל על־פי גישה זו ושוקד על חיזוקה והטמעתה אצלו ובקרב הרשויות עצמן, כמו גם עם כל האחרים העוסקים במלאכה. בדיעבד ניתן לומר כי זהו השינוי המהותי ביותר שהפיקוד מוביל ב־15 השנים האחרונות.
לתפיסה המדוברת יש גם בסיס ערכי ונורמטיבי. פקודת העיריות קובעת, כי על כל עירייה להקים ועדת מל"ח (משק לשעת חירום) מקומית שסמכויותיה מפורטות בחוק, בצו המועצות המקומיות תשי"א-1950 ובצו המועצות האזוריות תשי"ח-1958. לפי דינים אלה ראש הרשות המקומית יהיה, בתוקף משרתו, יו"ר ועדת המל"ח המקומית. כבר בהחלטת הממשלה מס' 1716 מיולי 1986 נקבע כי: "הרשות המקומית אחראית בתחום שיפוטה, באמצעות ועדת המל"ח המקומית, לבצע את המשימות הדרושות להבטחת האספקה והשירותים החיוניים לאוכלוסייה, לטיפול באוכלוסייה ולמתן שירותי סעד ופינוי על־פי הוראת החוק". עם זאת, נורמות אלה התמקדו בגישה המסורתית, הרואה במל"ח את המכשיר העיקרי לניהול החירום.
בשונה מכך, המושג "הרשות המקומית כלבנת היסוד" להתמודדות במצבי חירום מבטא תפיסה עקרונית מעדכנת, שבבסיסה האמירה כי לרשות המקומית אחריות לניהול המרחיב של מצבי חירום בגזרתה, ביחד עם גורמים ממלכתיים וציבוריים אחרים. מימוש תפיסה זו הלכה למעשה הוא אתגר מרכזי שאת מימושו בפועל מקדמים על־פי הסכמה משותפת הגורמים השונים, ובראשם פקע"ר והרשויות המקומיות. מסמך אסטרטגיית פקע"ר העדכני מפרט את יעדי הפיקוד והמשימות הנדרשות "לחיזוק והעצמת הרשות המקומית כלבנת היסוד במענה המשולב בעורף".
במאמר זה בחרנו לבחון את אופן יישומה של התפיסה המעודכנת, בדגש על האופן שבו פקע"ר מממש אותה בשטח, וזאת באמצעות שני מקרי בוחן משמעותיים בתקופה האחרונה: הפעילות במסגרת המאבק האזרחי במגפת הקורונה, ומבצע "שומר החומות" (21-10 במאי 2021), שבמסגרתו אותגרה החזית האזרחית במישור הביטחוני בירי של כ־4,360 רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה בכעשרה ימי לחימה, לרבות ירי רקטי משמעותי לגזרת גוש דן. כמו כן, במהלך אותם ימים אירעו מהומות בין יהודים לערבים, בעיקר בערים המעורבות, שאתגרו אף הם את החזית האזרחית. במאמר ננסה לבסס את הטענה כי לפעולות שננקטו עוד לפני תקופת הקורונה ובעיקר במהלכה, הייתה תרומה משמעותית גם לתפקוד הרשויות המקומיות במהלך מבצע "שומר החומות". על בסיס זה נציג את עיקרי התובנות והלקחים, ונצביע על כיווני פעולה מומלצים לעתיד, כדי לוודא מימוש מיטבי שיבטיח שיפור במסוגלות החזית האזרחית בישראל להתמודד עם הפרעות קשות בעתיד.