"האחים המוסלמים" – כור מחצבתו של קרצ'אוי

ד"ר שגיא פולקה , עמית מחקר, לימודי אסלאם במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל־אביב. מחבר הספרShaykh Yūsuf al-Qaraḍāwī – Spiritual Mentor of Wasaṭī Salafism 10.11.2022

סמל "האיחוד העולמי של אנשי הדת המוסלמים". בסמל מצוטט [סוּרַת אַלְאַחְזַאב, 33, 39] "אלה אשר [כלומר הנביאים שקדמו למחמד] מסרו את שליחות אללה ויראו אותו ולא יראו איש זולת אללה. אין כאללה לעשיית חשבון". גוף זה מציג את עצמו כמי שכולל אנשי דת "אמיתיים" (עֻלַמַאא' חַקִיקִּוּן), שתפקידם לשרת את האמת ולהדריך (הִדַאיַה) את האומה לדרך הישר. מסר זה מועבר באמצעות ציטוט פסוק זה

שיח' עבד אללה יוסף קרצ'אוי נולד ב־9 בספטמבר 1926 (חודש רַבִּיע אל־אַוַּל, 1345 להִגְ'רַה) בכפר צַפְט תֻרַאב1 במחוז אל־ע'רביה במצרים, כ־21 ק"מ מטַנְטַא. שני מוסדות חשובים עיצבו את דרכו ואת השקפת עולמו של קרצ'אוי: מוסד אל־אַזְהַר ותנועת "האחים המוסלמים", אך נראה כי אנשי הדת של "האחים" הטביעו בו חותם עמוק יותר מהחינוך הפורמלי באל־אזהר.2

בשנת 1973 הגיש קרצ'אוי לאוניברסיטת אל־אזהר את עבודת הדוקטורט שלו שעסקה בזַכַּאה – צדקה – אחת ממצוות היסוד באסלאם. עוד קודם לכן בשלהי 1970 פרסם את ספרו הלכת הזכאה (פִקְה אלזַּכַּאה), ספר מקיף שהיה לחלק מכתיבתו הרבה של קרצ'אוי בתחום הכלכלה המוסלמית. בשל עיסוקו בכלכלה ובבנקאות מוּנה כיועץ שרעי לבנק המוסלמי הראשון שהוקם ב־1975 בדובאי. לאחר שאל־אזהר, מתוקף החוק ב־1961, תוקצב על־ידי המדינה, מתח עליו קרצ'אוי ביקורת בשל כפיפותו לשלטון וחוסר עצמאותו.3

ב־2004, כמענה לכך, הקים קרצ'אוי את "האיחוד העולמי של אנשי הדת של המוסלמים" (אל־אִתִּחַאד אל־עַאלַמִיּ לִעֻלַמַאא' אל־מֻסְלִמִין) כדי לשמש מקור סמכות הלכתית עבור המוסלמים. גוף זה, הדגיש קרצ'אוי, בניגוד לאל־אזהר, הוא עצמאי ואינו כפוף למדינה, לקבוצה או לעדה אלא לאסלאם ולאומתו.4

חשוב לציין כי "האיחוד העולמי של אנשי הדת של המוסלמים" אינו חף מפניות; הוא מייצג בפסיקותיו את העמדות הווסטיות של קרצ'אוי, דהיינו תמיכה גורפת ב"אחים המוסלמים" ובעמדותיה של קטר, גינוי פיגועי דאע"ש ובמיוחד אלה באירופה, אך בה בעת תמיכה גורפת בפעולות הטרור של תנועות ההתנגדות בפלסטין ובראשן חמאס, שנתפסות בעיני האיחוד כמעשי ג'האד קבילים בשריעה, כלומר בדרך המעוגנת בקראא'ן ובדרכו של הנביא מחמד.

הרקע ההיסטורי לצמיחת "האחים המוסלמים" במצרים על־ידי חַסַן אל־בַּנַּא בשלהי שנות ה־20 של המאה ה־20, הוא גם הרקע שלתוכו נולד קרצ'אוי. בנא היה מורו הרוחני של קרצ'אוי, והתלמיד זיהה במורו מיזוג נדיר של כמה אישים יחדיו: מלומד ואיש דַעְוַה, מחנך, מתקן (מֻצְלִח), לוחם גִ'הַאד ופוליטיקאי. ב־1938 התרחשה פגישתו הראשונה של קרצ'אוי עם בנא, בסניף "האחים המוסלמים" בטנטא שבנא הגיע אליו כדי לשאת את דרשת ראש השנה המוסלמית.

לאחר פגישתם הראשונה תיאר קרצ'אוי את אהבתו לבנא במושגים של אהבה ממבט ראשון, אך ציין כי בעולם ההטפה ועשיית הנפשות זו "אהבה מהמילה הראשונה".5 ב־1948 נאסרה פעילות "האחים המוסלמים" במצרים, וחבריהם, ובהם קרצ'אוי, נכלאו.6 ב־13 בפברואר 1949, בהיותם בכלא, שמעו על הירצחו של בנא7 כנקמה על רצח ראש ממשלת מצרים, מחמוד פַהְמִי באשא אל־נֻקְרַאשִי בדצמבר 1948 (רוצחו היה עַבְּד אל־מַגִ'יד חַסַן, סטודנט לווטרינריה וחבר "באחים המוסלמים").8 ב־1954, לאחר העימותים בין משטר גמאל עבד אל־נאצר ל"אחים המוסלמים", נכלאו פעילים רבים של "האחים המוסלמים" ובהם קרצ'אוי, במה שנודע כתקופת "המבחנים הקשים" (מִחַן) שהחלה כבר ב־1948.9 המאסר נמשך עד יוני 1956, ולווה, על־פי תיאורו של קרצ'אוי, בעינויים קשים. קרצ'אוי תיעד את העינויים בכלא בקַצִידַה שנודעה כ"נוּנִיַּה", חורזת באות נון.10

ב־1965 ביקש קרצ'אוי מ"האחים המוסלמים" שלא לפעול עוד רשמית במסגרתם, כדי שיוכל להתפנות ולפעול למען המוסלמים כולם בכל המדינות ומכל האסכולות. הוא הדגיש כי אף שפרש מפעילות ארגונית רשמית ב"אחים", לא התנתק מהדעוה של התנועה שכן זו, לדבריו, דבר שהוא חי למענו ואף ימות למענו. קרצ'אוי ציין כי הוצע לו תפקיד "המדריך הכללי" (אל־מֻרְשִד אל־עַאם) של "האחים המוסלמים" פעמים מספר, אך הוא סירב לקבל את התפקיד מכיוון שהעדיף להיות מדריך ומורה דרך לאומה המוסלמית כולה.11

בסכמו את הישגי האומה המוסלמית במאה ה־20, ציין קרצ'אוי כי אחד ההישגים המשמעותיים ביותר הוא הופעת תנועות החידוש וההחייאה המוסלמיות, ובראשן "האחים המוסלמים".12 קרצ'אוי מנה את ההישגים העיקריים של התנועה בעיניו מכינונם: במישור הרעיוני הם הצליחו להתנגד לפלישה התרבותית המערבית, ולהשיב למוסלמים את הביטחון באסלאם ובשליחותו. במישור הרגשי הצליחה התנועה לעורר את רגשות המוסלמים כלפי בעיות האומה, ובראשן סוגיית פלסטין. במישור החינוכי עיצבה התנועה דורות של מוסלמים שמיטיבים להבין את האסלאם כמערכת כוללת ומקיפה.

בתחום הג'האד הביאה התנועה להחייאתו, ולא הסתפקה במובן הרוחני שלו, כלומר נגד היצר הרע, אלא אימצה את הג'האד הפיזי נגד הכוחות האימפריאליסטים והשלטון העריץ במדינות האסלאם. בתחום הכלכלה גיבשה התנועה את הכלכלה המוסלמית, כחלופה לזו הקפיטליסטית והסוציאליסטית. כמו כן, עסקה במתן שירותים סוציאליים לחברה. כל התחומים הללו הם המצע לפעילות זרם הווסטיה שגיבש את עצמו כאסכולה ברוח בנא ו"האחים המוסלמים", תוך התאמת המסרים למציאות המשתנה.

פסיקת ההלכה של קרצ'אוי במסגרת "האביב הערבי"13 ובמיוחד במצרים מכורתו, יכולה ללמד על היותו איש "האחים המוסלמים" אף אם רשמית אינו חבר בתנועה מאמצע שנות ה־60. הוא ניצל את פסיקת ההלכה כדי לעצב את דעת הקהל במצרים לתמוך בשלטונו של מחמד מֻרסי, איש התנועה, ולהתנגד לעבד אל־פַתַּאח אל־סיסי שהדיח את מֻרסי ביולי 2013. את תמיכתו הבלתי מסויגת בשלטון מרסי, הזדהותו המוחלטת עם "האחים המוסלמים", זהותו כאחד מהם והתנגדותו לחילופי השלטון ביולי 2013, ביטא קרצ'אוי למשל בפסק הלכה בינואר 2014,14 שבו קבע כי יש חובה שרעית להחרים את משאל העם במצרים ביחס לחוקה שהציע סיסי. "אני רואה בהשתתפות במשאל על החוקה ולקיחת חלק בכל פעולה שיש בה כדי לחזק את השלטון המהפכני הזה, להעניק לו לגיטימיות, להאריך את תקופת קיומו או לחזק את עוצמתו שיתוף פעולה לדבר חטא ולתוקפנות (או השגת גבול) [ביטוי אחרון זה על בסיס הנאמר בקראא'ן 5:2] ומעשה שאסור (מֻחַרַּם) מבחינת השריעה בשל דבר אללה יתעלה: [מצטט את 5:2] שתפו פעולה במעשים טובים וביראת שמים, ואל תשתפו פעולה זה עם זה בחטא ובעושק, והיו יראי אללה, כי הוא עונש קשות".

לכן אין תמה כי מבחינת שלטון סיסי במצרים נתפס קרצ'אוי כאיש דעוה של "האחים", ובמאי 2015 נגזר עליו גזר דין מוות.15 בעקבות גזר הדין פרסם קרצ'אוי הודעה חשובה ובה כתב בין היתר: "האם זה עונשכם לי כיוון שאני אומר בקול רם את האמת ואני תמכתי בזכותו של העם להשיג את חירותו? האם תפחידו אותי בגזר דין מוות? סיסמתי בחיים, מיום שהתחלתי לבקש ידע [כלומר ללמוד אסלאם] ולעשות דעוה, היא: [33:39] 'אלה אשר [כלומר הנביאים שקדמו למחמד] מסרו את שליחות אללה ויראו אותו ולא יראו איש זולת אללה. אין כאללה לעשיית חשבון'. קראתי משחר נעורי וקראו אחי כולם: 'המוות למען אללה [הוא] הנעלית בכמיהותינו' (אַלְמַוְת פִי סַבִּיל אללה אַסְמַא אַמַאנִינַא) [חלק מסיסמת "האחים המוסלמים"]".16

סמל "האחים המוסלמים" שבו נראות שתי חרבות וביניהן הקראא'ן. על כריכת הקראא'ן כתוב: "הנהו קראא'ן נכבד" (56:77). מתחת לחרבות מופיעה המילה הראשונה של פסוק בקראא'ן 8:60: "והכינו" [המשך הפסוק: "להם, מה שתוכלו, כוח וסוסים רתומים לקרב, מפחידים בהם את אויבי אללה ואויבכם]. מסביב לסמל מופיעה סיסמת "האחים המוסלמים": אללה מטרתנו; השליח מנהיגנו; הקראא'ן חוקתנו; הג'האד דרכנו; המוות למען אללה הנעלית בכמיהותינו

מעברו של קרצ'אוי ממצרים לקטר – גיבוש בסיס תמיכה של השלטון הקטרי ב"אחים המוסלמים"

נקודת מפנה בחייו של קרצ'אוי הייתה מעברו בספטמבר 1961 ממצרים לקטר, לאחר שעבר את המבחן שהעניק את הזכות לסטודנט באל־אזהר להיות מושאל למדינה ערבית שבה יש צורך במורים. ב־1977 ייסד בקטר את הפקולטה לשריעה וללימודים אסלאמיים באוניברסיטת קטר, ושימש כדיקאן שלה עד סוף השנה האקדמית של 1990.17 ב־1994 הוקם המסגד על־שם עֻמַר בן אל־חַ'טַּאב בקטר, שם העביר קרצ'אוי משך שנים רבות את דרשות יום שישי בשידור חי בטלוויזיה של קטר.

בשנות ה־90 של המאה ה־20, עקב מהפכת התקשורת והמידע, החל להפיץ את השקפתו גם באמצעי התקשורת האלקטרוניים על גווניהם. בנובמבר 1996 עלתה לשידור בערוץ אל־ג'זירה התוכנית "השריעה והחיים" (אלשַּרִיעַה ואלחַיַאה). בתוכנית זאת דן קרצ'אוי בסוגיות אסלאמיות, והשיב לשאלות הצופים.18 קרצ'אוי לא רק עשה שימוש במדיה החדשה להפצת רעיונותיו, אלא אף התיר אותה עקרונית מבחינה הלכתית. קביעתו הייתה כי כל חידוש טכנולוגי דוגמת טלוויזיה, טלפון סלולרי או אינטרנט, הוא אמצעי שדינו מבחינת השריעה נקבע על־פי כוונת (מַקְצַד) השימוש בו. ב־1997 לדוגמה, בהתירו את הקמת האתר אסלאם און ליין (https://islamonline.net/), הדגיש כי אפשר לעשות שימוש בו לצרכים דתיים: הטפה למוסלמים לאסלאם הנכון שהוא, לדבריו, האסלאם הווסטי; קריאה ללא־מוסלמים להצטרף לאסלאם. קרצ'אוי ראה באינטרנט ובחידושי הטכנולוגיה חסד אלוהי שיש להודות לאל עליהם, ולא להשתמש בהם כדי להמרות את פיו של אללה.19 הנוכחות והפעילות של קרצ'אוי בקטר, וקשריו עם משפחת השלטון, הביאו לחיזוק התמיכה ב"אחים המוסלמים".20

בנסיכות קטר בתקופת שלטונו של הנסיך חמד בן ח'ליפה אַא'ל ת'אני (1995–2013), נתפס קרצ'אוי אוצר לאומי, והיה אחד מגורמי הכוח וההשפעה של קטר בעולם הערבי. הדבר השתקף בדבריו של שר לשעבר בממשלת קטר בוועידה בארצות־הברית בנובמבר 2002, בסוגיית היחסים בין קטר לעולם המוסלמי: "לסעודיה יש את מכה ואת אל־מדינה ואילו לנו [בקטר] יש את קרצ'אוי".21

עם העברת השלטון בקטר מידי האב חַמַד בן ח'ליפה לבנו תמים בן חמד, נפוצו שמועות כי הנסיך החדש נתן לקרצ'אוי ארכה קצרה כדי לעזוב את קטר ובכוונתו לשלול ממנו את האזרחות הקטרית שהעניק לו אביו. צעד זה יוּחס לחשש של אמיר קטר החדש מפני "האחים המוסלמים", שקרצ'אוי נתפס כנאמנם. לשכת קרצ'אוי מיהרה להכחיש את הידיעות, וטענה כי כלי התקשורת הסוריים אחראים להפצת שמועה זו בשל עמדתו הנחרצת של קרצ'אוי נגד משטרו של בשאר אל־אסד. הלשכה הדגישה את הקשר האמיץ בין משפחת השלטון בקטר, ובין קרצ'אוי שהעריך מאוד, לשון ההודעה, את מאמצי קטר בתמיכתה במהפכות "האביב הערבי". כמו כן הדגיש קרצ'אוי את תפקידו המשמעותי בקטר, שהתבטא בייסוד הפקולטה לשריעה באוניברסיטת קטר, ייצוג המדינה בוועידות בין־לאומיות ותוכניות טלוויזיה שהשתתף בהן.22

אף ששהה בקטר שנים רבות, נשאר קרצ'אוי מצרי במהותו והלהג השגור בפיו היה כמובן מצרי – דבר שניכר גם כאשר דיבר בערבית ספרותית. הוא הדגיש כי לא ניתק ממולדתו ומעמו, שהם לדבריו חלק בלתי נפרד ממנו והוא מהם. "מצרים היא אשר מזעיפה פניה בפני כל אימת שאני מחייך אליה ונושכת את ידי כל אימת שאני מושיט יד ללחוץ את ידה. אני מתכוון במצרים למדינה ולא לעם שכן אני, בחסד אללה יתעלה, נהנה מאהבת בני מולדתי כמו [אהבתם] של המוסלמים האחרים, כפי שאני חש ומרגיש בכל מקום שאני מגיע אליו באדמת האסלאם. זהו חסד [אלוהי] שאיני יכול להכיר עליו את [מלוא] התודה".23

על רקע המתח ששרר בין "האחים המוסלמים" למשטר המצרי במשך השנים, רגע היסטורי מבחינת קרצ'אוי הייתה הגעתו למַיְדַאן אל‏־תַּחְרִיר ביום שישי, 18 בפברואר 2011 – שנודע בשם "יום שישי של הניצחון" (גֻ'מְעַת אל־נַצְר). קרצ'אוי הגיע כדי לשאת דרשה בפני כשני מיליון מצרים שהתכנסו בכיכר, לציין את ניצחון המהפכה העממית ואת נפילתו של משטר מֻבַּארַכ.24 מבחינת קרצ'אוי זה היה רגע של סגירת מעגל, לאחר שעזב את מצרים בשנות ה־60 וחזר כמנצח. בדרשתו ההיסטורית אמר: "אני הראשון לברך את הצעירים הללו אשר יש מי שחשבו שהם לא ינצחו, אך אני בשבוע שעבר [כלומר בדרשה בקטר ביום שישי, 11 בפברואר 2011] נשבעתי באללה מעל במת הדרשן שהמהפכה עתידה לנצח וכי הצעירים הללו לא יובסו לעולם, כי אני מאמין בדרכי (סֻנַן) אללה ביקום שאינן משתנות [רומז להיגד המופיע בקראא'ן מספר פעמים, למשל ב־33:62] ואני מאמין בהבטחת אללה שאינו משקר לעולם. אללה הבטיח את ניצחון המאמינים והבטיח לעזור לאמת [לנצח] את השקר (מצטט את 17:81): 'אמור, הנה באה האמת וההבל נמוג, אכן ההבל נמוג לעד' [פסוק שציטט הנביא מחמד לאחר שנכנס לכַּעְבַּה במכה בשנת 630 לספירה וניתץ את פסלי האלילים]".25

ראוי לציין כי קרצ'אוי השתתף במהפכה המצרית בפרט וב"אביב הערבי" בכלל, הן במתן פסקי הלכה תומכים כמו זה שבו התיר לצאת להפגנות מחאה בדרכי שלום נגד המשטרים העושקים וראה בזה סוג של ג'האד ובכל מי שנהרג בהן שהיד, והן על־ידי דרשות ופרסום הודעות תמיכה במהפכות.26

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

הערות

על משמעות שם הכפר ראה: אלקרצ'אוי, אבן אלקריה ואלכתאב – מלאמח סירה ומסירה (קהיר: דאר אלשרוק, 2002), כרך 1, 15-20.
Ana B. Soage, "Shaykh Yusuf al-Qaradawi: Portrait of a Leading Islamic Cleric", MERIA journal, Vol.,:, 5, No. 1 (March 2008), 12:: www.globalpolitician.com/print.asp?id=4328 . Gudrun Krämer, "Drawing Boundaries Yūsuf al-Qaraḍāwī On Apostasy" in: Gudrun Krämer and Sabine Schmidte (editors), Speaking For Islam – Religious Authorities in Muslim Societies (Leiden: Brill, 2006), pp. 186. Jakob Skovgaard Petersen, "Yūsuf Al-Qaraḍāwī And al-Azhar" in: Bettina Gräf And Jakob Skovgaard Petersen, Global Mufti – The Phenomenon Of Yūsuf Al-Qaraḍāwī (New York: Columbia University Press, 2009), 33; 36; 48
Malika Zeghal, "Religion and Politics In Egypt: The Ulema Of Al – Azhar, Radical Islam And The State (1952-94), Int. J. Middle East Stud. 31 (1999), 371-399 . Tamir Moustafa, "Conflict And Cooperation Between The State And Religious Institutions In Contemporary Egypt", Int. J. Middle East Stu. 32 (2000), 3-22
ראה הצגת איפיוני האיחוד באתר שלו: http://www.iumsonline.net/ar/default.asp?MenuID=2. Jakob Skovgaard Petersen, "Yūsuf Al-Qaraḍāwī And al-Azhar", 45-47
אלקרצ'אוי, אבן אלקריה ואלכתאב, כרך 1, 242.
על תקופת הכליאה ראה: אבן אלקריה ואלכתאב, כרך 1, מעמוד 360. על הוצאת האחים מחוץ לחוק במצרים, ראה: Richard P. Mitchell, The Society Of The Muslim Brothers (New York: Oxford University Press, 1993), 58-79
אלקרצ'אוי, אבן אלקריה ואלכתאב, כרך 1, מעמוד 344.
Richard P. Mitchell, The Society Of The Muslim Brothers, 67-71
Richard P. Mitchell, The Society Of The Muslim Brothers, 125-133. על המונח "מחנה" ראה: אלקרצ'אוי, אלמחנה פי ואקע אלחרכה אלאסלאמיה אלמעאצרה (קהיר: מכתבת והבה, 2009). במסגרת ההסכמות בין האחים המוסלמים ובין "מועצת פיקוד המהפכה" שבראשה עמד הגנרל מחמד נג'יב נקבע כי כספי האחים ונכסיהם לא יוקפאו וכי לא יוטלו מגבלות על פעילויותיהם. כמו כן הוסכם כי כל אסירי האחים ישוחררו. על הסכם זה והרקע לו ראה: Richard P. Mitchell, The Society Of The Muslim Brothers, 130-133. אלקרצ'אוי, אבן אלקריה ואלכתאב – מלאמח סירה ומסירה (קהיר: דאר אלשרוק, 2002), כרך 2, 80-92.
אלקרצ'אוי, אבן אלקריה ואלכתאב, כרך 2, 170-172
אלקרצ'אוי, אבן אלקריה ואלכתאב – מלאמח סירה ומסירה (קהיר: דאר אלשרוק, 2011), כרך 4, 35-44. על היחסים של אלקרצ'אוי לאחים המוסלמים ראה: חסאם תמאם, "אלקרצ'אוי ואלאח'ואן .. קראא'ה פי ג'דלית אלשיח' ואלחרכה": http://www.qaradawi.net/articles/86-2009-12-12-10-35-10/4308-2011-10-20-22-21-31.html
אלקרצ'אוי, אמתנא בין קרנין (קהיר: דאר אלשרוק, 2000), 65.
David H. Warren, "The ʿulamāʾ And The Arab Uprisings 2011-2013: Considering Yusuf al-Qaradawi, the `Golbal Mufti` between the Muslim Brotherhood, the Islamic Legal Tradition, and Qatari Foreign Policy", New Middle Eastern Studies 4 (2014), 20 ff.
"אלקרצ'אוי יפתי בוג'וב מקאטעת דסתור אלאנקלאביין", אתר אלקרצ'אוי (1 באוגוסט 2014): https://www.al-qaradawi.net/node/861
"אלחכם באעדאם מרסי ואלקרצ'אוי ואכת'ר מן 80 אא'ח'רין" (16 ביוני 2015): https://tinyurl.com/yc4hz6fp
יש לציין כי המשפט: "המוות למען אללה (הוא) הנעלית בכמיהותינו" הוא חלק מסיסמת האחים המוסלמים שטבע חסן אלבנא. הסיסמא כוללת מספר רכיבים שאותם הסביר אלבנא ב"איגרת ההוראות" (אלתעאלים): אללה מטרתנו; שליח אללה מופתנו (הראוי לחיקוי); הקראא'ן חוקתנו; הג'האד דרכנו; המוות למען אללה הנעלית בכמיהותינו": http://www.daawa-info.net/books1.php?id=5125&bn=1ע95&page=17
על פעילותו של אלקרצ'אוי בפקולטה לחינוך (1972) עוד קודם הקמת אוניברסיטת קטר ראה: אלקרצ'אוי, אבן אלקריה ואלכתאב, כרך 3, 271-332. על הקמת אוניברסיטת קטר וייסוד הפקולטה לשריעה ראה: אלקרצ'אוי, אבן אלקריה ואלכתאב, כרך 3, 390-392
תמלילים של פרקי התוכנית וצפייה בהם ראה: http://www.aljazeera.net/programs/eccbb426-19b6-46a9-abcf-155819fb2912
פרק בתוכנית "אלשריעה ואלחיאה" (20 בנובמבר 2004) בכותרת: "אלאסלאם ואסתעמלאת אלאנתרנת": http://www.aljazeera.net/programs/pages/1f71d14c-408d-4ca7-a00f-196499712191
David H. Warren, "Qatari Support for the Muslim Brotherhood is More Than Just Realpolitik, It has a Long, Personal History", MAYDAN (July 12, 2017): https://themaydan.com/2017/07/qatari-support-muslim-brotherhood-just-realpolitik-long-personal-history
http://www.martinkramer.org/sandbox/2002/11/hour-of-power-with-an-islamist-superstar/
"מכתב פצ'ילת אלעלאמה ינפי מא תרדדה אלמואקע אלמשבוהה", אתר אלקרצ'אוי (29 ביוני 2013): https://www.al-qaradawi.net/node/928
עצאם תלימה, אלקרצ'אוי – פקיה אלדעאה ודאעית אלפקהאא' (דמשק: דאר אלקלם, 2001), 23-27.
"ח'טבת אלשיח' אלקרצ'אוי במידאן אלתחריר – ת'ורת 25 ינאיר 2011": https://www.youtube.com/watch?v=xnuxK1uOMLE
מכתבת והבה, 25 ינאיר ת'ורת שעב סנת 2011 מ' – ת'ורת שעב (קהיר: מכתבת והבה, 2012), 169.
על חלקו של אלקרצ'אוי במהפכה המצרית ראה: מכתבת והבה, 25 ינאיר ת'ורת שעב. וצפי עאשור אבו זיד, אלקרצ'אוי אלאמאם אלת'אא'ר – דראסה תחליליה אצוליה פי מעאלם אג'תהאדה ללת'ורה אלמצריה (אלולאיאת אלמתחדה אלאמריכיה: סלטאן ללנשר, 2011). David H. Warren, "The ʿulamāʾ And The Arab Uprisings"