אחרית דבר

הפרשנות הווסטית שהציע קרצ'אוי מציבה בפני חוקרי המערב אתגר מורכב הרבה יותר מזה שמציבים ארגוני ג'האד דוגמת אל־קאעדה ו"המדינה האסלאמית". אסכולת הווסטיה שגיבש מהלכת על חבל דק בין שני קטבים, ומנסה לאחוז בחבל בשני קצותיו. הדבר עלול להוליך שולל חוקרים מערביים, המנסים לסווג זרמים אסלאמיים באופן פשטני למתון ולקיצוני או רדיקלי. בסיווג פשטני זה תסווג הווסטיה פעמים רבות כמתונה. הפח היקוש הטמון בדרך הווסטית הוא כי היא מדברת בכפל לשון, ומתאימה את המסרים לקהל היעד.

לפיכך, למתבונן מן הצד יכול הדבר להיראות כסתירה בטיעוני הדוברים הווסטיים, אך בעיני דוברי הווסטיה לא בסתירה מדובר אלא בהתאמת המסר לקהל היעד. כך למשל המליץ קרצ'אוי לדוברים בשם האסלאם בימינו שלא לעשות שימוש במונח האסלאמי "מס גולגולת" (גִ'זְיַה), אף שהוא מופיע בקראא'ן (9:29), שכן הוא עלול לעורר סלידה ושאט נפש בקרב לא מוסלמים ובעיקר צורם לאזניים מערביות. במקום גִ'זְיַה יש להשתמש, לשיטתו, במונח כמו צדקה (זַכַּאה, צַדַקַה), על אף שהמשמעות המהותית נשארת על כנה: הלא מוסלמים באמצעות תשלום מס זה מבטאים את כניעתם וכפיפותם לשלטון המדינה המוסלמית, וחוקי האסלאם חלים עליהם.1 אקרובטיקה לשונית זאת עלולה להוליך שולל את אנשי המערב.

הווסטיה הניחה מתכון מפורט לפרגמטיזם אסלאמי בגבולות השריעה. אולם כפי שהדגיש פרופ' מאיר ליטבק, פרגמטיות אינה מילה נרדפת למתינות אלא משקפת נכונות לבדוק דרכי פעולה שונות שיובילו אל היעד הסופי.2 או בניסוחו של קרצ'אוי "שמירת הקביעוּת במטרות ובשורשים וגמישות והתפתחות באמצעים, במכניזמים ובענפים".3 הכרת עקרונות הפרגמטיזם מבית היוצר של הווסטיה יכולה לסייע לנו להבין את דרך המחשבה ודפוס הפעולה של תנועה כמו חמאס, ואת דפוס קבלת ההחלטות הפוליטיות בתנועה כמו רע"ם, על אף קווי השוני המשמעותיים בין חמאס לרע"ם.

העובדה כי איש דת מרכזי כמו קרצ'אוי פסק הלכתית בסוגיות מרכזיות, ובכלל זה צבאיות, עבור חמאס או אישר הלכתית בדיעבד פעולות שביצעה התנועה, אינה צריכה להפתיע. מדובר בתנועת התנגדות אסלאמית שהאסלאם הוא מקור סמכותה. אולם הדבר מחייב אותנו להעמיק חקר גם בפן ההלכתי אסלאמי, בבואנו להכיר תנועה כמו חמאס.

פעמים רבות יכול להיראות למתבונן מבחוץ, ובמיוחד המערבי, כאילו הנדבך האסלאמי בתמונת העולם של חמאס ותנועות אסלאמיות אחרות הוא שולי ונועד להצטדקות, מעין מס שפתיים, אך זהו חלק מהותי ומרכזי בזהותן של תנועות מסוג זה. אורח החשיבה של תנועות אלה ומהותן הוא אסלאמי, אף אם לא תמיד יצטט פסוק מן הקראא'ן או מסורת מפי הנביא בהצגת הדברים. הציטוטים הללו אינם לתפארת המליצה, ויש בהם כדי להעביר מסרים.