מה ישראל וצה"ל יכולים ללמוד מהמדיניות האמריקנית באפגניסטאן ובעיראק

אלוף ד"ר יעקב בנג'ו , ראש אג"ת

רס"ן שחר הלר , ראש המכון לחקר לוחמת היבשה, זרוע היבשה, מערך התמרון. דוקטורנט בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה 19.12.2022

האמריקנים לא הפסידו באפגניסטאן או בעיראק – הם ניצחו. השגיאה שלהם הייתה טמונה במחשבה כי יצליחו למגר את האיומים העתידיים באמצעות שינוי תרבותי עמוק של מדינות אלה. מניסיונן של ארצות־הברית ושל ישראל אפשר ללמוד כי על אף שיש להימנע מהן ככל האפשר, מלחמות הן חלק מן ההכרח האנושי והגאופוליטי
בנייני התאומים במרכז הסחר העולמי בעת הפגיעה ב־ 11 בספטמבר 2001 . המחיר היה כבד, וארצות־הברית דרשה "נקמה" ממְבצעי הפיגועים ומנותני החסות שלהם. צילום: Michael Foran - Flickr

בנייני התאומים במרכז הסחר העולמי בעת הפגיעה ב־ 11 בספטמבר 2001 . המחיר היה כבד, וארצות־הברית דרשה "נקמה" ממְבצעי הפיגועים ומנותני החסות שלהם. צילום: Michael Foran - Flickr

אירועי 11 בספטמבר 2001 הובילו את ארצות־הברית ובעלות בריתה לפעול ביד קשה נגד הטרור העולמי. המלחמות בטרור שהתנהלו באפגניסטאן (2001–2021) ובעיראק (2003–2011) ביטאו את תפיסת ארצות־הברית כי רק הבאת החירות והדמוקרטיה לכל העמים תאפשר לחולל לשינוי. בתקופת כהונתו של הנשיא ג'ורג' בוש הבן בבית הלבן הולידה תפיסה זו שתי גישות – של ריצ'רד ברוס (דיק) צ'ייני ושל דונלד הנרי רמספלד – בעניין פעולותיה של ארצות־הברית למיגור הטרור ונותני חסותו. במאמר זה נדון בשאלת ההשלכות של שתי גישות אלה על פעולת ארצות־הברית בציר הזמן. במאמר נציג גם את תפיסתנו בדבר הלקחים שישראל בכלל וצה"ל בפרט יכולים להפיק מתוצאות נוכחותם של כוחות ארצות־הברית באפגניסטאן ובעיראק, ומיציאתם ממדינות אלה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן