רכב קרבי יבשתי בלתי מאויש – שרידות, מבצעיות ורצף לחימה
הורדת PDF
בעשורים האחרונים פיתחו צבאות מודרניים ועשירים כמו ישראל, ארצות־הברית, הודו וסין כלי לחימה בלתי מאוישים באוויר ובים, שהעצימו את יכולות הקרב של הכוחות הצבאיים והשיגו קפיצת מדרגה מרשימה ביכולות המבצעיות. משימות הלחימה של הכלים הללו נדדו מתחום הסיור והמודיעין ליכולות קטלניות כמו הכוונת אש והפעלת מערכות נשק מאוישות מרחוק. הן העצימו את התרומה המבצעית ללחימה באוויר ובים, וההישגים התבטאו במגוון משימות: פעולה בזירה עוינת וקטלנית, שיפור רציפות הלחימה, קיצור זמן תגובה, יכולת בקרת אש, מיפוי נזקים בעומק הלחימה בזמן אמיתי, שרידות הכלים ומעל הכול – צמצום חשיפת הלוחמים עד כדי הימנעות מסיכונם.
ההצלחה בתווך הלחימה האווירי והימי הציתה את הדמיון בקרב מתכנני מערכות הנשק היבשתיות לטובת קידום כלי רכב קרביים בלתי מאוישים בתווך הלחימה היבשתי. הדגש הקרבי הופנה ליכולת לחימה ותמרון קרקעי ממוקד משימה, בשל נהשאיפה למנוע פגיעה בפלטפורמות לוחמות מאוישות וצמצום נפגעים בחזית הלחימה – מה שיעזור להפחית את זמן הלחימה, שכן שחיקת הכלים תמוזער, האש תהיה מדויקת, רצף הלחימה יביא לספיקת השמדת מטרות וכל היתרונות יקצרו את רצון הלחימה של הצד השני. ב־ 2017 פרסם צבא ארצות־הברית דוח כולל המתאר בפירוט את המתווה של התרומה ואופן הלחימה של כלים אלה, כמו גם כיווני חשיבה כיצד ישולבו עם כוחות לוחמים. הקו המנחה היה כיצד כלים בלתי מאוישים נשלטים מרחוק ואוטונומיים יתרמו להעצמת יכולות הצבא ויקדמו ניצחון בשדה הקרב.
בחינה מהירה של אופן הלחימה היבשתי ותווך התמרון הקרקעי מעלה את ההבדלים המהותיים בין זירות הלחימה:
* בעוד בתווך הימי והאווירי הכטב"ם פוגש את הצוות הטכני בסיום כל משימה (בסיס חיל האוויר, או ספינת אם), רצף הלחימה הקרקעית, תוך ניצול ההצלחה בתמרון הקרקעי, מרחיק את הפלטפורמות ממרכזי הלוגיסטיקה ומחייב פתרון למפגש לוגיסטי שנקבע אד הוק.
* בניגוד לאוויר והים, הקרקע אינה סטרילית, האיומים מגוונים והאויב החבוי נמצא סמוך לפלטפורמות המתמרנות.
* בניגוד לאוויר והים התווך היבשתי רחוק מלהיות אחוד. נראה אפוא שהתווך היבשתי אינו זהה ומחייב התייחסות מיוחדת, כדי לאפשר למרכב קרבי בלתי מאויש לשרוד, להילחם ולהשיג את קפיצת המדרגה בלחימה הקרקעית.