חיל האוויר הוא זרוע מרכזית בעוצמת האש של צה”ל ומהווה ”שריר” עוצמתי, זמין ונייד. החיל נתפס כארגון מוביל המבוסס על תרבות של מצוינות, תחקור ולמידה. במאמר זה אבקש להציג פער תפיסתי ותרבותי אשר משפיע על האפקטיביות המבצעית בחיל האוויר ובצה”ל כולו – המיקוד בתשומות ומספרים על פני תפוקות מבצעיות. לטענתי תהליכים מבצעיים רבים מתוכננים, מבוצעים ומתוחקרים במיקוד לתשומות וניתוח כמותי במקום ניתוח איכותי של תפוקות לנוכח מטרה מבצעית. תופעה זו מאפיינת גופים ציבוריים, בדגש על סוגיות צבאיות וביטחוניות.
התווך האווירי, בעל מאפייניו הייחודים, מעצים את התופעה. באמצעות תהליך תכנון והעמקה ובהתבסס על מתודות ניהול מתקדמות הקיימות במגזר הפרטי אפשר לעבור באופן מדורג לתכנון משאבים מבוסס מדדי תפוקות. שינוי תהליכי תכנון יגרום לשיפור האפקטיביות ויבטא שינוי תרבותי בחיל האוויר ובצה”ל.