צה"ל ניצח במבצע "חומת מגן", ובמלאת עשרים שנים למבצע נערכות פעולות תיעוד, למידה ומורשת. מאמר זה מנסה להוסיף למאמץ הלמידה. במאמר שתי טענות. הראשונה – בשונה מהנרטיב המבוסס על סיפורי המפקדים הבכירים ולפיו צה"ל התכונן למבצע, הפעולות בדרג המטכ"ל והפיקוד – התכנון האופרטיבי, הכוונת אימוני הכוחות, השתלמויות תורתיות, הכנות מודיעיניות של השטח – היו מוגבלות ביותר. השנייה – צה"ל הצליח במבצע למרות פערים אלה, מכיוון שכוחות היבשה הסדירים צברו ניסיון מבצעי בחודשים לפני המבצע וכוחות המילואים היו ברמת כשירות בסיסית גבוהה באופן יחסי, שאפשרה לרובם הגדול להסתגל לדרישות שדה הקרב ולהשיג כשירות מבצעית באמצעות למידה ואלתור. כמו כן, ניתן לזהות שני קווים המחברים בין מבצע "חומת מגן", מלחמת יום הכיפורים לפניו ומלחמת לבנון השנייה ומערכת "צוק איתן" אחריו: הראשון הוא הפערים בידע הטקטי של כוחות היבשה טרם העימות, והשני הוא ההצלחה למרות פערים אלה בשלושה מארבעת המקרים (החריגה היא מלחמת לבנון השנייה).
לקח חשוב מחומת מגן הוא ש"תעודת הביטוח" מפני התופעה השכיחה של פערי מידע ומודיעין לפני עימות היא בעיקר מיומנות גבוהה של הכוחות, שתאפשר להם להתגבר על פערים שתמיד יהיו בין האימונים לקראת הלחימה ובין תנאי הלחימה בפועל, להסתגל למצב החדש, ולנצח.
לצורך המאמר נדרשות שתי המשגות. הראשונה – מה מוגדר כ"הכנות בדרג המטכ"ל והפיקוד"? כאן מדובר בכמה מרכיבים: תכנון בין־מדרגי (מטכ"ל–פיקוד–אוגדות) שתוצרו הוא תוכנית מוסכמת; תרגול התוכנית בתרגילים פיקודיים או מטכ"ליים ומשחקי מלחמה; קיום השתלמויות מקצועיות להפצת ידע רלוונטי לכלל הכוחות האמורים ליישם את התכנון; הכוונת אימונים והקצאת משאבים לתרגול הכוחות הרלוונטיים; מאמץ איסופי להכנת תשתית מודיעינית עדכנית; השלמת מלאים ואמצעי לחימה ייעודיים, אם יש כאלה.
ההמשגה השנייה עוסקת בכשירות הכוחות: כשירות בסיסית, היא הכשירות של הפרט, צוות הטנק או הכיתה, המחלקה והפלוגה במטלות קרביות חד־חיליות וכשירות בדרגי הפלוגה, הגדוד והחטיבה להפעיל צוותי קרב משולבים של חי"ר, שריון, הנדסה וארטילריה. בתקופה המדוברת, הכשירויות הבסיסיות היו במתאר לחימה בשטחים פתוחים. כשירות מבצעית היא התוספת הנדרשת כדי ליישם את הכשירות הבסיסית בתנאי לחימה קונקרטיים. בתקופה המדוברת, הכשירויות המבצעיות היו הפעלת קרב משולב של חי"ר, שיריון, הנדסה ומסוקים בלחימה בשטחים בנויים.