אחרי 20 שנה: מה למדנו ומה עלינו ללמוד מהקמת גדודי הסיור וחטיבת הקומנדו בצה"ל?

אולימפיאדת מקצועות קומנדו, יוני 2021. הפערים גבו ועתידים לגבות מחיר של ממש באפקטיביות המבצעית של היחידות. צילום: דו"ץ

במהלך השנים, כחלק מהתאמת בניין הכוח לשינויים במציאות הצבאית ובצרכים המבצעיים, מתגבשות בצה"ל יכולות חדשות ובתוך כך מוקמות יחידות ומתבצעים שינויים בייעוד ובתפיסת ההפעלה של יחידות קיימות. במאמר זה נבקש לעמוד על הדמיון בין תהליכי ההקמה של גדודי הסיור החטיבתיים בתחילת שנות ה־2000, ובין אלה של חטיבת הקומנדו ב־2015. בשני המקרים אוחדו כמה יחידות עצמאיות ובעלות ייעוד ייחודי תחת מפקדה אחת, הן משיקולי פיקוד ושליטה והן לנוכח צורך מבצעי שלא קיבל מענה מספק לדעת מקבלי ההחלטות.

ואולם נוסף על כך, ניכר דמיון רב גם בתהליכים הארגוניים שהתקיימו, בניהול השינוי, בתגובות אליו ובאופן הטמעתו. בשני המקרים אפשר להבחין בפער מהותי בין החזון של מקבלי ההחלטות ובין התפיסות בשטח, שלא היו ברורות ומדויקות דיין, ובעיסוק מועט מדי בתרבות הארגונית כחלק מתהליכי המיזוג. הפערים, שעליהם נעמוד לעומק בהמשך המאמר, גבו ועתידים לגבות מחיר של ממש באפקטיביות המבצעית של היחידות. לפיכך, באמצעות בחינת הדומה והשונה ננסה
להציג תובנות מרכזיות והמלצות שאותן אפשר יהיה ליישם בתהליכים עתידיים של הקמת יחידות בצה"ל.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz