במהלך הלחימה והשהייה של צבא ארצות־הברית באפגניסטאן ובעיראק מתחילת שנות ה־2000 ועד לאחרונה, השתנה צבא היבשה האמריקני, בדומה לצבאות מערביים דומים, והשתכלל בתחום המודיעין. מדובר במעבר מתהליכי מודיעין מסורתיים קלסיים מבוססי תו"ל, המורכבים מניתוח יסודי וסדור של סעיפי שטח, אויב, דפ"א ואיסוף - להשגת מודיעין מדויק ואיכותי על האויב ברזולוציה גבוהה ובזמן אמת. מעבר זה התרחש במקביל לעיצוב תפיסת הלחימה הרב־ממדית, שעיקרה ניצול כלל הממדים השונים לצורך מימוש ההישגים המבצעיים והכרעת האויב.
בשנים האחרונות ניכר שצבא היבשה של ארצות־הברית מבצע תהליכי למידה משמעותיים בהתבסס על הִשתנות האויב והחיכוך עימו. חיכוך זה מעורר ספק בנוגע ליעילות של תהליכי המודיעין המדויק בשילוב התפיסה הרב־ממדית, לנוכח הקשיים בהתמודדות מול אויב לא מדינתי וארגוני טרור "גרילאיים" הנלחמים בחסות אוכלוסייה. בהתאם לכך החל צבא ארצות־הברית בשנים האחרונות לבצע התאמות ושינויים שמטרתם לאזן את תפיסת המודיעין המדויק והלחימה הרב־ממדית מול התהליכים המסורתיים. המודיעין המדויק והתפיסה הרב־ממדית התפתחו בעיקר כתוצאה מהתקדמות הטכנולוגיה, היכולות האיסופיות ויכולות האש, וכן בעקבות לקחי מודיעין שנלמדו במהלך השנים. בהמשך לכך, הטענה הרווחת כיום היא שהתפיסה הרב־ממדית היא אפקטיבית, ואולם הלקחים שעולים בעקבות הלחימה והלמידה הם גנריים, ואינם בעלי ייחוד או השפעה של ממש על התפיסה.
במאמר זה אבקש לטעון שלקחי הלחימה שנלמדו בעקבות יישום תפיסת המודיעין המדויק מייצרים השפעה של ממש על הצבא, מאתגרים את המודיעין המדויק ואת התפיסה הרב־ממדית, ומראים שהתפיסה יצרה מעין עיוורון מול חלק מהדיסציפלינות, התפוקות ונורמות המודיעין הרצויות. לתהליך שעובר צבא היבשה של ארצות־הברית בהקשר של לחימה רב־ממדית ומודיעין מדויק יש לא מעט נקודות השקה ומאפיינים משותפים לתהליך שצה"ל נמצא בעיצומו. בהתאם לכך, ובעקבות המסקנות שיעלו בהמשך המאמר, אסכם ברשימת המלצות שיאפשרו להרחיב את לימוד התובנות וליישמן בצה"ל, בדגש על עבודת המודיעין בדרג הטקטי.