כטמ"מים איראניים בשמי אוקראינה

יאיר רמתי , יו"ר UVsion , לשעבר ראש מנהלת חומה וסמנכ"ל השיווק בתעשייה האווירית 24.10.2022

ההצלחה המסתמנת מהפעלת מערכות הכטמ"ם האיראניות באוקראינה לאחרונה, צפויה להעלותם מדרגה בשני מישורים – טכנולוגי ופרויקטלי. אחת התוצאות המשוערות של שגשוג כלכלי בתעשייה זו תתבטא במיקוד מאמציה בחמושים ארוכי טווח, מודרניים, שיסייעו לה לייצר דימוי של הקרנת עוצמה הרחק מגבולותיה
צילום "שאהד 136" איראני במהלך תקיפה מעל לקייב. מקור: טוויטר משרד ההגנה האוקראיני

צילום "שאהד 136" איראני במהלך תקיפה מעל לקייב. מקור: טוויטר משרד ההגנה האוקראיני

בשולי המערכה המדממת באוקראינה הפציע בשבועות האחרונים מרכיב חדש – כטמ"מים איראניים. סיטואציה בלתי צפויה זו מעוררת לא מעט תהיות כגון: כיצד התרחש הנס שבמסגרתו נעשתה איראן לספק כטמ"מים למעצמת תעופה עולמית כמו רוסיה? מדוע משטר פיקוח החימוש והסנקציות שהנהיג המערב לא הצליח לבלום התפתחות תעשיה איראנית זו, ומה המשמעויות לעתיד מזווית ראייה מזרח תיכונית?

הערה חשובה: תמונת המצב הנוכחית איננה חלוטה סופית, ואפשר כי מידע נוסף ומחדש יטה במקצת את המסקנות. בבסיס הדברים – המגמות מובהקות למדי.

כיצד נקלעה רוסיה לצורך ברכש בהול של כטמ"מים?

לכאורה לרשות רוסיה, שנחשבת למעצמת תעופה וחימוש מהשורה הראשונה, עומדים כלי פיתוח וניסויים שאמורים היו לאפשר לה להעמיד שורה של מערכות כטמ"מים לצורכי כוחותיה המזוינים. בפועל, גם לתחום זה וגם לחימוש המדויק קצר הטווח, היא נכנסה באיחור ובצורה מהוססת. אם משום שלא הופיע דורש מבצעי שיציב את הצורך בעדיפות הראויה, ואם עקב איחור רב־שנים בהפנמה המבצעית של חשיבות אמצעים אלה, או שניהם ביחד. התוצאה: מיעוטם בארסנל הצבא הרוסי.

בפברואר 2022 נכנסו שני הצדדים ללחימה כאשר לרשותם מערכים שכמעט שלא כללו יכולות תקיפה מדויקת מנגד: לרוסיה מערך כטמ"מים שנמצא בצעדיו הראשונים, רובו למודיעין והכוונת אש ומיעוטו ליכולות תקיפה ראשוניות. לצידו שני משוטטים שנמצאו בשלבי פיתוח וניסויים.1 רוסיה נשענה כמעט בלעדית על מערך מסוקי הקרב שלה ומטוסי הסיוע הקרוב – סוחוי 25 המושבחים.

אוקראינה לעומתה הקימה מערך בן עשרות כטמ"מי תקיפה מתקדמים מתוצרת "ביראקטאר" הטורקית, מעט יכולות ראשוניות של מל"טים אחרים, רחפנים ועוד. אמצעי ההגנ"א של שני הצדדים שיתקו הדדית, ביעילות מרשימה, את אמצעי הסיוע הקרוב: הרוסים את כטמ"מי התקיפה הטורקיים שבידי אוקראינה, והטזק"א האוקראיני שנטרל את כל מערך הסיוע הקרוב הרוסי. רק באמצע יוני הופיע כלי תקיפה רוסי, קצר טווח בעל ראש קרבי של 3 ק"ג בלבד, ברמת אב־טיפוס בלתי בשל עם טווח צנוע מאוד של כ־10 ק"מ. הוא תקף בהצלחה מוגבלת, מטרות איכות לרבות ניידות.2

תחילת הלחימה; שני משוטטים רוסיים מדגם ZALA KYB שניסו לפגוע במטרות בעיר קייב (או בשוליה) אך כשלו בתקיפה ובפיצוץ. מאפייניהם: קצרי טווח, תצורת כנף דלתה, הנעה חשמלית ומכלולים מסחריים. מקור: טוויטר

תחילת הלחימה; שני משוטטים רוסיים מדגם ZALA KYB שניסו לפגוע במטרות בעיר קייב (או בשוליה) אך כשלו בתקיפה ובפיצוץ. מאפייניהם: קצרי טווח, תצורת כנף דלתה, הנעה חשמלית ומכלולים מסחריים. מקור: טוויטר

זירת הלחימה באוקראינה חזרה והבהירה לרוסים את חשיבות התקיפה המדויקת לטווחים של מאות ק"מ, לרבות הצורך בכטמ"מים שינועו בסביבה רוויית הגנ"א. כדי למלא פער זה במהירות פנתה רוסיה לרכש מוצרי מדף מחו"ל. מרחב המקורות האפשריים שאינם מצריכים המתנה לייצור שעמדו לרשות הרוסים היה מצומצם. על־פי ההערכה כללו את המועמדת הראשונה והטבעית – סין, אולם נראה שלא הייתה מעוניינת לשרבב שמה לסוג זה של עימות. השנייה הייתה טורקיה, שמשלבת בעייתיות עסקית מעצם היותה חברת נאט"ו וספק כטמ"מים לאוקראינה, וטכנית בהעדר מוצרי תקיפה מהסוג שדרשה רוסיה. לכן, כנראה בלית ברירה, נבחרה איראן.

כטמ"מי התקיפה3 בהם מדובר כללו שני סוגי "מתאבדים" – שאהד4 131 ו־136 – ואחד לסיור ותקיפה בשם מוהג'ר 6. לדברי מקורות אמריקניים5 מדובר בהיקף גדול של מאות כלים. לא במקרה רכשה רוסיה אמצעי תקיפה פשוטים יחסית אלה בעלי טווח ארוך, מחיר נמוך ודיוק גבוה. אין המדובר בחימושים משוטטים במובנם המקובל, שחיוניים יותר מתמיד לצבאות רוסיה ואוקראינה, אלא בקטגוריית חימוש חדשה ארוכת טווח.

על־פי ההערכה המוצרים שנרכשו ניחנו ביתרונות הבאים: יחס מצוין של מחיר נמוך עם טווח ארוך, פשטות תפעול, עקבה קרקעית מינימלית ודיוק פגיעה גבוה יחסית. חסרונם הבולט: משך טיסה ארוך ונטול משוב למפעילים עד לפגיעה. השמועות על רכישת הכלים האיראניים ריחפו באוויר עוד במהלך יולי 2022, ובשלהי אוגוסט 2022 התקבל אישור אמריקני רשמי למחצה6 לתקפות הידיעות ולהצבתם המזורזת בזירת הלחימה.

קליטת הכטמ"מים האיראנים

עוד לפני שהחלו הכטמ"מים לפעול בזירת הלחימה באוקראינה, הזדרזו מקורות מערביים לדווח על תקלות במערכותיהם.7 גם אם הדיווח מדויק, לא ניתן לדעת אם המדובר בקשיים אמיתיים או בחבלי הסתגלות רוסיים למערכות לחימה חדשות שפותחו בסטנדרטים שונים מהמקובלים ברוסיה.

אם אכן יצלחו כטמ"מי תקיפה אלה את מבחן "מעבדת הקרב" באוקראינה, בדומה להצלחות שכבר צברו בעבר, יוכלו להפוך בהדרגה למוצר מסחרי ולהיחלץ ממגבלות השיווק לבנות הברית והפרוקסי של איראן. ב־17 בספטמבר העריכו בוול סטריט ז'ורנל8 כי אפשר ומדובר ב"משנה משחק", ובהמשך על רקע השימוש הרוסי הגובר,9 בחלקו מול מטרות אזרחיות, וצבירת ניסיון מבצעי ראשוני, מתעוררים ספקות אם אכן יהפכו לגורם שמכריע מערכה דוגמת ה־GMLRS האמריקני.

על־פי הדיווחים,10 הרוסים הזמינו כ־2,400 כלים ממשפחת ה"שאהד" מאיראן, והם מפעילים את הכטמ"מים המתאבדים ממשפחת באופן שוטף ובהיקף מרשים. עדות לכך – מספר זנבות מל"טים שמצטברים בשטחי אוקראינה בקצב יומי עולה. הגנרל האוקראיני אלכסיי חרומוב גרס כי עד 6 באוקטובר שוגרו לפחות 86 מל"טי תקיפה מסוג "שהד 136".11 מנגד, הטענות האוקראיניות בנוגע ליירוטם טרם גובו ברסיסים שהיו אמורים לחורר את השברים שנתפסו.12 נוסף על כך, האוקראינים דיווחו על קשיים בגילוי הכלים הללו באמצעות מכ"מים.13 להבדיל ממערכות כטמ"מים מוכרות, הפעלת כטמ"ם תקיפה מסוג זה פשוטה במיוחד: הזנת נקודת שיגור ונקודת פגיעה, תדלוק, בדיקות והמראה. אין צורך בתקשורת, אדם בחוג, אימונים וסימולציות, מודיעין ייחודי (מעבר לנ.צ. מטרה), מזג אוויר, או תשתית נוספת.

תעשיית הכטמ"מים באיראן

כפי שניתן היה לצפות ממדינה שאין לה כמעט חיל אוויר, איראן פיתחה כתחליף את זרוע הטילים לסוגיהם והמל"טים. תהליכים אלה, שזרעיהם נטמנו עוד בשנות ה־80 וה־90 של המאה ה־20, החלו להבשיל בהדרגה. צעד צעד טיפחה איראן את התשתית הדרושה, תוך הישענות על כוח אדם איכותי ומשכיל. בתחילה בטילים בליסטיים נוזליים עם סיוע מצפון קוריאה; בהמשך – למלוא הספקטרום האווירונאוטי של מערכות לחימה.

יכולות תעשייתיות וטכנולוגיות מרשימות אלה נבנו בכמה מוקדים במקביל, כאשר ספקי תתי־המכלולים האיראניים המתמחים ביחידות הנעה, תקשורת, חיישנים לסוגיהם, אמצעי ניווט ועוד, מאפשרים לחברות המערכת להיעזר בתוצרתם לשלל הפתרונות שבנו. לקחים שנצברו בשני עשורים של עימותים אזוריים, לצד איסוף כלים אמריקניים שנפלו והופלו באיראן ובסביבתה, תמכו במאמץ פיתוח משפחת הכטמ"מים האיראנית.

עקב מבנה התעשייה האיראנית, רמת הידע הטכני של מהנדסיהם, מגבלות אובייקטיביות בפיקוח על רכיבים לשימוש כפול, לצד מהלכים שגויים מערביים ואשליות שניטעו במהלך השנים במערב, הסתיים מאמץ בלימת פיתוח הכטמ"מים באיראן בכישלון מהדהד. בפועל "הסוסים כבר ברחו מהאורווה", וספק רב אם מנגנוני הפיקוח והסנקציות, יצליחו  לעכב פיתוחים מתקדמים איראניים כלשהם.

כטמ"ם "מוג'הר 6" לאחר שנפל/הופל משתכשך במימי הים השחור

כטמ"ם "מוג'הר 6" לאחר שנפל/הופל משתכשך במימי הים השחור

מה הלאה?

ההצלחה המסתמנת מהפעלת מערכות הכטמ"ם האיראניות צפויה להעלותם מדרגה:

* הכמויות שרכשה רוסיה מצביעות על עסקת ענק, שתזרים מקורות כספיים חסרי תקדים לשתי תעשיות הכטמ"מים באיראן: הסה (HESA) וקֻדס הכפופות לתעשייה הצבאית האיראנית: AIO.

* תעשיית הכטמ"מים האיראנית תזכה למיצוב שוק יוקרתי, לאחר שעברה את הניסויים ב"מעבדת הקרב" באוקראינה. בדיוק באופן שבו פעלו הטורקים עם כטמ"מי התקיפה שלהם. זו תהיה כנראה, הזדמנות איראנית להתרחב לחלק מהשווקים שכבשה טורקיה עם הכטמ"ם החמוש שלה.

* נפתחה הדלת לנגישות איראנית לספקי תתי־מכלולים רוסיים, במיוחד בתחומים שבהם איראן משתרכת מאחור.

* הזדמנות להצטייד, בעסקת חליפין, במטוסי דור 4.5 רוסיים ולבנות חיל אוויר במתכונת מודרנית.

הצלחה איראנית, כפי שמסתמנת כיום, תאפשר לה ביצוע קפיצת מדרגה בשני מישורים: טכנולוגי – לרבות "סגירת פערים" מציקים, ופרויקטלי – הרחבת קווי המוצרים (פורטפוליו) של תעשיית הכטמ"מים האיראנית. אחת התוצאות המשוערות של שגשוג כלכלי בתעשייה זו תתבטא במיקוד מאמציה בחמושים ארוכי טווח,  מודרניים, שיסייעו לה לייצר דימוי של הקרנת עוצמה הרחק מגבולותיה. לצערנו, זה טיבו של העולם המשתנה במהירות מול עינינו, שמוריד כוחות מסוימים ובמקביל מעלה אחרים רעננים ונחושים. בשורה התחתונה: איראן עלתה על המפה.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

הערות