כשהאדמה רועדת - בית הספר כבסיס לאיחוי רצפים
הורדת PDF
מערכת החינוך פועלת בשגרה כדי להתמודד עם אירועי משבר נקודתיים, לעומת אירועי משבר וחירום בהיקפים נרחבים. הפעילות מתייחסת לשלושה טווחי זמן: לפני האירוע, בעת האירוע ולאחריו, ובו בזמן לשלוש אוכלוסיות: תלמידים, צוותי חינוך והורים. בישראל יש כ־2 מיליון ו־200 אלף תלמידים, ועוד כ־300 אלף ילדים מגיל לידה עד גיל 3. נוסף על כ־230 אלף מורים. המערכת החינוכית היא גורם חשוב ומרכזי ביכולתם של תלמידים לחזור לתפקוד, ולהתאושש מאירוע משבר ואסון. מסוגלותו של איש החינוך לנהל את האירוע ולהמשיך את רציפות התפקוד שלו מול תלמידיו, תורמת לחווייתם כי רצף החיים נמשך למרות האסון. במטרה להגביר את ההיתכנות לתפקוד מיטבי של צוותי החינוך, יש לבצע הכנה מתאימה.
במדינות שחוו רעידות אדמה חזקות נצבר ניסיון רב בהפעלת מרכזי פינוי לאוכלוסייה. לדוגמה לאחר רעידת האדמה הגדולה והצונאמי ב־11 במרס 2021 ביפן, הוקמו כ־2,500 מתקני פינוי באזורים שנפגעו באזור טוקיו, ובשיאם אכלסו למעלה מ־470 אלף אנשים. במתקנים רבים היה מחסור באספקה של מזון, מים, בגדים ושמיכות בימים ובשבועות הראשונים, בעיקר בשל הפגיעה במערך התובלה של מצרכים חיוניים בדרכים המשובשות ובשל מחסור ברכב ובציוד. בעיות אלה הקשו על ההתמודדות של המפונים, וככל שהתארך זמן השהייה במתקנים – החלו המפונים להוביל יוזמות עצמאיות. במתקנים רבים היו מעין ממשלות עצמאיות עם מנהיגים שנבחרו מבין המפונים. באחד ממרכזי הפינוי, למשל, התארגנו המפונים בקבוצות לטיפול במזון, סניטציה, אספקה, חימום ועזרה ראשונה. במרכז פינוי אחר התחלקו המפונים לקבוצות שהתבססו על הקהילות שמהם הגיעו, וחוקקו חוקים ותחומי אחריות לפעילויות היום־יום. מומחים הצביעו על העובדה שהמפונים סבלו מלחץ גדול, בעיקר הילדים, ונזקקו לטיפול רגשי מיוחד ולשירותי ייעוץ ככל שהתארך זמן השהייה במתקנים. אולם הזמינות של שירותים אלה השתנתה ממרכז למרכז. גם הטיפול בקשישים ובקבוצות אוכלוסייה נוספות שנזקקו לטיפול פרטני היה מאתגר.
החזרתם לתפקוד של שירותים חינוכיים בעקבות אסונות טבע, הוא המפתח להבטחת רווחת הקהילות ולשמירה על היציבות החברתית. נכון להיום חסרות מתודולוגיות ניתנות לכימוּת להערכת תהליך שיקום מערכות החינוך, תוך התחשבות בתלותן בתשתיות תומכות אחרות ובחברה.[v] במשרד החינוך יש מערך מפותח ומתורגל להתמודדות בחירום: חדר מצב בראשות מנהל אגף הביטחון, הכולל נציגים של כל האגפים הרלוונטיים במשרד, לרבות אגף הבריאות, שמקושר לכל מנהלי המחוזות במשרד החינוך. במידת הצורך מצרפים לחדר המצב נציגים מפקע"ר, ממשרדי ממשלה וכל גורם רלוונטי אחר. בדרך זו מגבשים תמונת מצב עדכנית בחירום, ומייצרים מענה רלוונטי. בהתחשב בניסיון הנצבר בעולם, בתרחיש רעידת אדמה יש להיערך למציאות שבה בימים הראשונים לא תהיה אפשרות לקיים את הקשר הזה פיזית ואף בזום, ויהיה צורך להסתמך על הידע והתרגול הקיימים בכל מוסד חינוכי כדי לספק מענה מידי.
לפני כשני עשורים הקימו בשירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך יחידה שתפקידה להכין ולהתמודד עם משבר, חירום ואובדנות מהבחינה המנטלית והרגשית. יחידה זו משתפת פעולה בשגרה עם אגפים שונים במשרד החינוך ומחוצה לו, שהבולטים ביניהם הם אגף הביטחון במשרד החינוך ופקע"ר. היחידה מכשירה ומלווה יועצים חינוכיים המקבלים הכשרה ייחודית לניהול מצבי משבר (מדריכי חירום), מפתחת חומרים מקצועיים, מסייעת למוסדות חינוך ומלווה אותם בעיתות משבר ואחראית לניהול הליווי ארוך הטווח.
המודל הייחודי שפיתחו יצר נורמה של סיוע מידי בכל שעות היממה ובכל ימות השנה. הנחת היסוד בבסיס העשייה החינוכית המאפיינת את היחידה בחירום, היא שמעבר לדאגה לרווחתם הנפשית של תלמידים ומורים, עצם נוכחות התלמידים במערכת החינוך והידיעה שצוותי החינוך נותנים מענה, מסייעת לשמור על שגרת החיים ותורמת לרווחה הנפשית של כל האוכלוסייה.
במאמר זה נתאר את המבנים הארגוניים הקיימים לצורך היערכות והתמודדות במשברים השונים, על סמך הניסיון שהצטבר במהלך השנים סביב אירועים מהותיים כמו תוכנית ההתנתקות (2005), מלחמת לבנון השנייה (2006), מבצעי צה"ל בדרום (2008, 2012, 2014, 2021, 2022), אסונות טבע כגון שריפות ענק ומגפת הקורונה (2019). כמו כן נתאר את מודל העבודה, ונציג דוגמאות ייחודיות של החומרים המקצועיים המפותחים ביחידה. על סמך כל זאת נציע מודל להיערכות והתמודדות בעת רעידת אדמה. ישראל אמנם לא התנסתה מהקמתה ברעידת אדמה חזקה המלווה בהרוגים ונפגעים, אך עם זאת המודלים שפותחו סביב אירועי חירום אחרים בישראל עשויים לסייע רבות בעידוד החזרה לתפקוד, ובסיוע להתאוששות של תלמידים, מורים והורים, באופן שיתרום להתמודדות של כל האוכלוסייה.