הכנת הקהילה הכפרית לרעידת אדמה
הורדת PDF
רעידת אדמה קטלנית עלולה להתחולל בישראל בכל רגע נתון. בקרב קובעי המדיניות מקובל לומר כי השאלה איננה אם תהיה רעידת אדמה, אלא מתי, שכן היו דברים מעולם. באסון רחב היקף כזה יידרשו כלל הגופים במדינה לשלב כוחות ולפעול יחדיו להצלת חיים, להקלת סבלם של התושבים ולהשבת יכולת התפקוד של משק המדינה. אופן התארגנות הקהילה בעת רעידת אדמה הוא ייחודי ומאתגר. ראשית, ברעידת אדמה עשויים להתפתח מצבים שבהם המרחב העירוני והכפרי יהיו מנותקים או בקשר רופף עם המערך העירוני המסייע שהם תלויים בו. שנית, היכולת של האוכלוסייה לשוב ולתפקד כבימי שגרה לאחר רעידת אדמה היא מוגבלת, שכן היא תלויה בשיקום תשתיות חיוניות וקריטיות כמו חשמל, מים, מזון, תקשורת ומשאבים חברתיים רגשיים (עובדים סוציאליים, רשת ביטחון חברתית וכדומה). לפי אתר הכבאות וההצלה של ישראל, תחת תנאים של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה, תיקון תקלות עשוי להימשך ימים אחדים עד שבועיים.
מחקר של מכון הנרייטה סאלד מ־2015 הראה כי הציבור הישראלי נוטה ברובו להטיל על המדינה את עיקר האחריות להתמודדות עם מצב של רעידת אדמה. כמו כן, הוא אינו סבור שהיא ערוכה לכך, ואינו נוטה להאמין שהיא תוכל לסייע לאזרחים שייפגעו ממנה. ההיערכות הקהילתית להתמודדות עם תופעות קיצון ומשברים היא גורם קריטי ביכולת ההתמודדות וההתאוששות והשמירה ככל הניתן על הרציפות התפקודית בשלב ניהול המשבר ובתקופת השיקום.