אחריות משותפת – מדריך היערכות למצבי חירום עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה
הורדת PDF
מצבי חירום עלולים לפגוע ביחיד, בקבוצה ובמשפחה, ולהציב בפניהם אתגרים תפקודיים, שכן הם חושפים את האנשים לסכנות ומשבשים עבורם את השגרה באופן המפר את שיווי המשקל הפיזי והנפשי שלהם. הדבר עלול ליצור תגובות של חרדה, לחץ, קשיי תפקוד ואף לאובדן עשתונות עד כדי חוסר אונים. לאנשים עם מוגבלות שמיעה (People with hearing disabilities - PwHD) מאפיינים וצרכים ייחודיים, ביחס לקבוצות אוכלוסייה אחרות בהתמודדות עם מצבי חירום ככלל וברעידת אדמה בפרט. ההגדרה של אנשים עם מוגבלות שמיעה אינה חד משמעית, והיא תלויה בהגדרות אודיולוגיות קליניות, תפקודיות, חברתיות או תרבותיות של האדם:
אנשים חרשים. אינם יכולים להשתמש בערוץ השמיעה באופן חלקי או מלא, משתמשים בדרך כלל בשפת הסימנים כערוץ תקשורת מרכזי.
אנשים כבדי שמיעה. סובלים מירידה בשמיעה בדרגות שונות, ומשתמשים בדרך כלל בדיבור כערוץ תקשורת מרכזי.
אנשים עם שתל שבלול. עברו ניתוח המאפשר שמיעה כאשר המכשיר מחובר לראשם.
ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 430 מיליון איש (5% מאוכלוסיית העולם) חיים עם אובדן כלשהו בחוש השמיעה. בישראל אין מספר מדויק, אולם בהתאם להערכות אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בשמיעה בישראל נאמדת בכ־7,000 חרשים ובכ־500 אלף כבדי שמיעה (כ־8% מכלל תושבי ישראל). על פי דיווח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2017, כ־13% מבני 20 ומעלה בישראל, שהם כ־731 אלף איש, מתקשים בשמיעה במידה כלשהי.
הניסיון שנצבר מרעידות שהתרחשו בעולם מוכיח כי כאשר האוכלוסייה מבצעת פעולות היערכות, ויודעת כיצד לפעול בזמן התרחשותה של רעידת אדמה, שיעור ההרוגים והנפגעים מצטמצם משמעותית (פורטל החירום הלאומי, 2020). לאחר רעידת אדמה צפויות תופעות משניות שעלולות ליצור נזק נוסף כמו שרפות, צונמי, אירועי חומרים מסוכנים, שיטפונות ושיבושים באספקת חשמל, מים, גז ותרופות. אלה משפיעים על כלל האוכלוסייה בתחום האירוע, ובעיקר על אנשים עם מוגבלויות, המתמודדים עם אתגרים נוספים. בחירום, מספר החללים בקֶרֶב אנשים עם מוגבלויות יהיה גדול פי שתיים עד פי ארבע בהשוואה לאוכלוסייה ללא מוגבלויות באותם תנאים. מתן מענה מותאם מחייב היכרות עם האוכלוסיות השונות, עם צרכיהן הייחודיים, עם המענים ועם דרכי הפעולה האפשריות ברמת הפרט, המשפחה, הקהילה והמוסדות המטפלים והמספקים שירות לאוכלוסיות אלה.