"נתאמן כפי שנילחם": אימון "אדוני הלילה" כמודל לאימון של הכוחות למלחמה

אימון של גדוד 101 מחטיבת הצנחנים, ינואר 2020

מאמר זה1 מבקש לבחון את אימון חורף "אדוני הלילה" שערכה חטיבת הצנחנים בחודשים ינואר־מאי 2012 – אימון שכלל תרח"ט מוצנח, כמודל לאימון המדמה מלחמה בשלל היבטים. האימונים והתרגילים הם מתהליכי בניין הכוח המאתגרים, מכיוון שהם תלויים לגמרי באדם. במאמר זה נבקש להתבונן באבן יסוד המלחמה ושדה הקרב, דרך פריזמה של האימונים כמנגנון המכווין למוכנות, לכשירות וללמידה, וכמסגרת המייצרת פרקטיקות המכוונות אל שדה הקרב. באופן ממוקד, באמצעות בחינת אימון "אדוני הלילה", נבקש להניח תשתית תפיסתית לבניית אימון מדמה מלחמה באופן הקרוב ביותר.

בכתבה מספטמבר 2019 שעסקה בגילויים השונים סביב מלחמת הצללים של ישראל בפרויקט הגרעין האיראני, סיפר העיתונאי רונן ברגמן כי במרס 2012, בעת ביקורו של ראש המוסד, תמיר פרדו, בוושינגטון, זומן האחרון ללשכתה של יו"ר ועדת המודיעין בסנאט, הסנאטורית דיאן פינסטיין. שם הציגה בפניו תצלומי לוויין של תרח"ט צנחנים, ודרשה לדעת מדוע החטיבה מקיימת תמרוני לחימה נרחבים. לטענתה, זהו תרגיל המדמה תקיפה קרקעית רחבה באיראן.2

האימון, שאותו סברו בטעות האמריקנים להכנה לתקיפה קרקעית באיראן, אכן היה חלק מתוכנית אימונים רחבה של חטיבת הצנחנים באותה תקופה הידועה בכינויה "אדוני הלילה".3 המח"ט דאז, אל"ם אמיר ברעם, בנה יחד עם סגל הפיקוד תפיסת בניין כוח בשם "יכין ובעז"4 שעיקרה חזון של חטיבת הצנחנים וערכיה, בהתחשב בארבעה משפיעים: הסביבה המבצעית (התמורות במזרח התיכון); המרכיב המשימתי; המרכיב האנושי; והמרכיב התרבותי.5

תהליך בניין הכוח הכין את החטיבה ללחימה במתארים מגוונים, בצורות קרב שונות ומול תוכניות אופרטיביות, כאשר הדגשים היו: מוכנות למלחמה, פיקוד, דימוי מורכבות שדה הקרב, שת"פ רב־חילי ורב־זרועי, התמודדות עם אי ודאות, חיכוך וערפל הקרב - בלחימה בלילה, בנתק קרקעי, במזג אוויר קשה ובמעברים בין מתארי לחימה.

מאמר זה עוסק בייחודיות אימון "אדוני הלילה", הגם שבתמונה הרחבה קיימה החטיבה שני אימונים משמעותיים נוספים - "זרוע נטויה" ב־2011 ו"עומקים אדומים" ב־2013. אלה התקיימו לצד שורת מסדרי מח"ט אימוני פלוגות ומחלקות מתוכננים ובהפתעה, כמו גם למידה מתחקירים מבצעיים בפעילות הבט"ש שבה השתלבו גדודי החטיבה.

מבנה אימון "אדוני הלילה" ויעדיו

בשבוע הראשון של 2012 סיימו גדודי החטיבה את התעסוקות המבצעיות ביהודה ושומרון, והחלו באימון החורף החטיבתי. האימון כלל חיכוך עם מתארים אופרטיביים מגוונים בצפון ובדרום, בתאי שטח שונים, שיתופי פעולה עם חטיבות שונות, תרח"ט מוצנח (מאות חיילים) שפתח את האימון החטיבתי6 (15–21 ינואר 2012) ותרג"דים שהיו מרכז האימון. אלה נערכו בין 19 בפברואר ועד 17 במרס 2012, כאשר בתום האימון נערכו הגדודים לתעסוקה מבצעית בצפון.

היעדים7 שהציב המח"ט נגזרו מתהליך בניין הכוח, ונגעו לכשירויות הנגזרות מהתוכניות האופרטיביות. הם היו פריזמה טובה לבחינת התחושות, ולממצאים שעלו בראיונות ובסיכומים השונים.

התרגיל ארך כחמישה ימים (85 שעות) לגדודים וכתשעה ימים לגדס"ר (180 שעות). בתרגיל הוסקו הגדודים על־ידי טייסת 124 מהבקעה לרמה"ג, מלבד בתרג"ד 101. תרג"ד 101 החל כהפתעה לכוחות (אירוע בלתי מתוכנן) ברמת הגולן בשל מזג אוויר מגביל, ונמשך כשבעה ימים כולל שבת בחמאם אל־מליח בבקעת הירדן. תרג"ד 890 החל באופן בלתי מתוכנן עבור הגדוד ביום ראשון ברמת הגולן; תרגיל הגדס"ר החל ביום ראשון בהפעלת הפלס"ר למשימת פשיטה מוסקת, שוב, באופן מפתיע לכוח.

ייחודיות אימון "אדוני הלילה"

בחינת מטרות האימון והתחקות אחר מימוש ההכנות והביצוע כמו גם העמקה בתחקירי המפקדים, מלמדות כי החטיבה הצליחה לייצר אימון ייחודי, אפקטיבי ותורם למוכנות וכשירות כלל מדרגי החטיבה לשדה הקרב. כך, כלל המנגנונים כגון המשימות הלא מתוכננות, היעדר הוודאות בזמנים, "שבת בהפתעה", המשך פעולה גם מול מזג אוויר מגביל ואף אי ודאות במזון - נרתמו בכדי לייצר תלכיד של מסגרת תפישתית, מציאות חדשה עבור הכוחות, שמעמידות אתגר מוכנות וכשירות משוכלל.

ההיערכות לאימון החלה במהלך 2011 בתהליך תכנון מפורט מול חיל האוויר, וכללה סדרת הטסות והסקות במסדרי המח"ט המקצועיים השונים לבדיקת הכוננות והמוכנות באימוני הפלוגות והמחלקות במהלך השנה. בתכנון השתתפו גורמי מקצוע שונים הרלוונטיים לכל שלב, אך זאת גם במידור קפדני, במסגרתו היה קצין האג"ם החטיבתי היחיד (למעט המפקד) שהיה חשוף לתמונה המלאה. התכנון הקפדני מול מחלקת השתתפות בחיל האוויר אִפשר גמישות מרבית לשימוש במסוקים, ובמסגרתו התאפשר למח"ט להפתיע את המתאמנים באקטים שונים. למשל יכול היה למצוא עצמו מפקד מחלקה מוקפץ במסוק בהפתעה מלאה משטח האימונים בבקעת הירדן אל רמת הגולן לתרגיל מחלקתי, ומשם חזרה אל בקעת הירדן - וכל זאת ללא ידיעת מפקד הפלוגה או המג"ד.

לנוכח הקשר הרצוף וההדוק בין אג"ם חטיבה למחלקת ההשתתפות והטייסות, התאפשר לחטיבה לשנות את מתווה האימון (כתוצאה ממזג אוויר מגביל) ללא שום קושי. כחלק מהתרג"ד (ובכל התרגילים), הופתעו מ"מים נבחרים בהנחתה באזורים מרוחקים מהמסגרת הפלוגתית והגדודית (עשרות קילומטרים) ונאלצו לזהות את מקומם, מקום הגדוד ולחבור עם מחלקותיהם במהלך הלילה.

כמו כן, בתקופת ההיערכות לאימון קיימה החטיבה תהליכי למידה עמוקים ומשמעותיים הקרויים "ברק", ובמסגרתם העמיקה בתוכניות האופרטיביות, הוציאה אוגדני למידה וקיימה עמ"ט בנושאים שונים הנוגעים לאמל"ח, לאופני האימון ולטכניקות ותרגולות קרביות. כאשר הגיע תהליך הלמידה לכדי מיצוי, בעת האימון עצמו - הדבר החשוב היה העצימות והאופן שבו מביאים לידי ביטוי את הלקחים והתובנות באופן עצים. תהליך זה נקרא "רעם".

נוסף על כך, לקראת האימון קיבלו המג"דים נושאים לתחקור שבהם הצטרכו להעמיק, לבחון באימון ולכתוב המלצות לחטיבה וללחימה צה"לית. לדוגמה נבחנו סוגיות של לחימת חורף, היבטים של לחימת הלילה, סוגיות בהטסת כלים וציוד, שת"פ רב־חילי (חי"ר-שריון), פיתוח אמל"ח (הפעלות ייחודיות, שינויים באמל"ח ורעיונות למו"פ) ואף סוגיות "רכות" כגון הכנות מנטליות להתמודדות עם "ערפל קרב" ושינויים תכופים. חשוב לציין כי מסגרת ההכנה לאימונים הייתה למעשה תהליך הכנה של הידע הצבאי המקצועי הנדרש: ניווט והתמצאות, שדאות קרבית וכן טכניקות ותרגולות קרביות. אלה, בד בבד עם הכשרות ייעודיות לתחומים אלה, אפשרו למפקדים לא רק חוויה מעצבת, אלא הכנה מנטלית משמעותית המדמה מלחמה.

בתפיסת בניין הכוח החטיבתית הביא המח"ט את רוח המפקד, שממנה נגזרו כלל הדברים האמורים. מכלל הראיונות והשיחות שקיימנו עלה, כי המסגרת החטיבתית התנהלה בכוננות מתמדת לשינוי, לתרגול ולהקפצה - תכונה ששינתה מן היסוד את התרבות בחטיבה ממסגרת בנוהל קרב, למסגרת המצויה כמעט בניהול קרב. שינוי תרבותי זה השליך על היכולת לקדם שינויים, הגמישות, האיתנות ועוד. תרגיל "אימון מתקדם" ותקופת ההכנות בגדודים אליו, הציב את המסגרות המתאמנות בבחינת עוצמת המנהיגות ועמידותה בתנאים מאתגרים שונים. החל ביכולת של מפקד המחלקה להתמודד עם נתק מהגוף העיקרי, עבור להתמודדות מפקדי הפלוגות עם מצב שבו אינם יודעים את משימת מפקדי המחלקות או אפילו היכן נמצאים, וכלה בהתמודדות של מג"דים עם תרגיל ארוך הנמשך לתוך יום שישי וכולל שבת בשטח.

לאלה יש להוסיף את היעדר השינה, מזג האוויר החורפי, מורכבות התרגיל והעצימות הפיזית, שנתנו אותותיהם עד מהרה במסגרות, וחשפו את החולשות בקרב מפקדים לא מנוסים. למשל סיטואציה שבה הונחתה מחלקה בהפתעה מרחק רב מהמסגרת שלה, ונדרשה לשרוד ולחבור אליה מרחק של יום הליכה גשום (גם בלילה).

ב"אדוני הלילה" הדגש על לוחמת הלילה ובפרט בתנאי מזג אוויר מורכבים, ניכר בכלל האימונים שאפיינו את התקופה המדוברת. הפחד הקמאי מהלילה, הסלידה הטבעית מפגעי מזג האוויר, מתחושות הרעב ומהעומס הפיזי, היו ליעד להתמודדות במסגרת האימונים בחטיבה. כפי שציין אל"ם ברעם: "עלינו להיות אדוניו של הלילה. זאת על־מנת להילחם טוב יותר ולהכריע את האויב הניצב מולנו". לפיכך נקבעו במסגרת הלמידה עשרה כללים המדגישים את החיבור הרצוי בין אמל"ח, כושר הסתגלות ואימון אינטנסיבי.8 הנדבכים השונים של תקופת האימון המדוברת שיקפו למעשה את הכלל "נתאמן כמו שנילחם".

שגרת המסגרות בחטיבה התנהלה כך שהכול נתון לשינוי, ויש מוכנות לתנועה כל העת. אם בציוד מדוגם ומסודר, ואם בשיבוץ קרבי עדכני, גמיש ומותאם לשלל משימות. אין זה משנה האם מדובר במסדר מח"ט או מעבר משגרה לחירום - כולם נדרשו להיות מוכנים בכל זמן נתון. החל במחלקה המוטסת ליעד אימונים וכלה בפלוגות המתחילות שבוע מלחמה בהפתעה במסדר מח"ט. הגם שהמסגרות פגשו את התרגיל בהפתעה, הוא תוכנן בקפידה במסגרת רצונו של המח"ט ללמד את אנשיו להתמודד עם הצפוי להם במלחמה - ערפל הקרב ואי ודאות.

בכל הנוגע למודיעין ולדימוי האויב. באימונים רבים המפקדים מלינים על דימוי אויב מינימלי. מכלל הראיונות למדנו על דימוי אויב עשיר, המובא לעיתים קרובות כמעט בתצורה של "חדר בריחה".

תרח"ט צנחנים, 17 ביוני 2021. צילום: דו"ץ

סיכום

ניתוח אימון "אדוני הלילה" לימד אותנו כי יש תהליכים שראוי לנו להעמיק בהם בבואנו לתכנן אימונים איכותיים - הקרובים ככל הניתן למלחמה. אימון איכותי לא נולד אחרי "לילה לבן", אלא מתכנון קפדני פרטני, ארוך ככל הניתן, המאפשר מיפוי מעמיק של סוגיות העומדות על הפרק ובירורן, בדגש על כשירויות שאותן מבקש המפקד להשיג או לשפר.

האימונים כתחום בבניין הכוח מביאים לידי ביטוי את תוצרי הלמידה הנבנים במסגרת תכנון אופרטיבי, או כמיצוי לבניית כשירות ממוקדת (לוחמת לילה או לחימה בשטח בנוי). הלמידה נמשכת במהלך האימון - המהווה מעין מבחן לכשירויות קיימות וכמעבדת ניסוי לכשירויות החדשות. תרגיל איכותי מודד את כל המסגרת המתורגלת לכל משכו, ועל כן יש לבנותו ככזה המאפשר לבחון את המפקדים ואת החיילים בחולשות הבסיסיות שלהם, כמו גם לתת מענה במקביל לאתגר הלמידה בעת לחימה או תרגיל עצים.

אנו מבקשים להודות לאלוף ד"ר יעקב בנג'ו; אל"ם חובב ורדי, אל"ם אופיר זילברשטיין; סא"ל (מיל') ד"ר עדו הכט וגל פרל פינקל על הערותיהם המחכימות למאמר.