עניינו של ספר זה הוא המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם. חשיבותו של המרחב הימי במאה ה־21 ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך כל עוד תימשך הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות

עניינו של ספר זה הוא המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם. חשיבותו של המרחב הימי במאה ה־21 ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך כל עוד תימשך הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות.

הים כמרחב מגלם עבור האנושות ארבעה תפקידים עיקריים: הוא משאב, תווך של תעבורה וסחר, תווך של מידע והעברת רעיונות ותווך לשליטה. נוסף להכרה בעליית חשיבותו של המרחב הימי בכלל, יש צורך להבין ולהפנים את השינויים המתחוללים במערכת האקולוגית של מרחב זה. כחוט השני לאורך הספר מודגשת החיוניות להבחין הבחנה מושגית בין ''אסטרטגיה ביטחונית ימית'' ובין ''אסטרטגיה ימית'' במשמעותה המצומצמת או במשמעותה הרחבה, וזאת אף־על־פי שהמונחים קשורים זה לזה. נוסף על כך, חשוב שיובנו ויזכו להכרה המרכיבים הנוספים שיש למונח "ביטחון ימי" הכולל במשמעותו המודרנית את המרכיבים הבאים: ביטחון לאומי המתבסס על עוצמה ימית, הביטחון האישי, הפיתוח הכלכלי בסביבה הימית והבטיחות במרחב הימי.

שתי מטרות עיקריות עמדו לנגד עיני המחבר בכתיבת ספר זה: האחת, להביא בפני כל המתעניין בנושאים אסטרטגיה ודוקטרינה ימית במובנן הרחב, אם במסגרת לימודים אקדמיים, או כחלק מהרחבת אופקים בתחום, בכפיפה אחת מרוכזת בשפה העברית. השנייה, לחזור ולהסב את תשומת הלב הציבורית בישראל שאי אפשר להתעלם מהשינויים המפליגים המתרחשים בעשורים האחרונים במרחב הימי של ישראל, ולמקם את הנושא בשיח הציבורי, שכן לטיפול בהם (או להזנחתו) יכולות להיות השלכות מכריעות על ביטחונה של ישראל וחוסנה. במרכז הספר מובאת הטענה כי הדרך הנכונה להתמודד עם המצב מחייבת גיבושן של מדיניות ואסטרטגיה למרחב הימי, שיאפשרו לישראל שימוש מיטבי במרחב הימי מצד אחד, והגנה על מרקם החיים העדין שבו מהצד האחר, כפי שנעשה בהצלחה במדינות ימיות מערביות רבות.

המחבר פורש דוגמאות אחדות מן העולם המערבי, המתארות כיצד מכוני מחקר ומוסדות המתמחים בתחום האסטרטגיה הימית, המאוישים בין היתר בחוקרים מומחים אקדמיים עם מוכוונות למדיניוּת סייעו לגופי הממשל במילוי המשימה.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדרגת תא"ל (בדימוס), שכיהן במהלך שירותו בחיל הים, בין היתר, כמפקד שייטת הצוללות, כמפקד שייטת ספינות הטילים וכסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן בתפקיד ראש הוועדה לאנרגייה אטומית. כיום הוא עומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, ראש "מרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ" וראש "קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה" באוניברסיטת חיפה. חורב הוא המוביל וראש התוכנית ללימודי תואר שני – מוסמך אוניברסיטה ב"ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית" בבית הספר למדעי המדינה שבאוניברסיטת חיפה.

 

לקריאת הספר המלא לחצו כאן

 

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן