הורדת PDF
כתביו של חסן אל־בנא, מייסדו של ארגון "האחים המוסלמים", הם העמודים שעליהם בנויה האידיאולוגיה של הארגון ושל התנועות האסלאמיות המזוהות עמו. מי שלא עיין בהם מעולם מתקשה להבין מה מבדיל את הארגונים האלה מן הממסד הדתי האסלאמי, ומה מניע את מלחמתם הן בשליטי ערב והן בשליטי המערב. מי שעיין בהם הופתע בוודאי לגלות כי הכרתו את האסלאם ואת מושגי היסוד שלו אינה מקנה לו הבנה מספקת בהגותו של בנא בעלת האופי הפונדמנטליסטי. לכן עליו להשלים את ידיעותיו במיסטיקה אסלאמית, בתולדות הרפורמה וההגות האסלאמית בעידן החדש וכן בהיסטוריה של מצרים ושל המזרח־התיכון במחצית הראשונה של המאה ה־20.
כשהתחלתי לעסוק בפונדמנטליזם האסלאמי הופתעתי לגלות עד כמה דלה ספרות המחקר בעברית בתחום הזה. לא רק שחסר תרגום של האיגרות של בנא לעברית אלא שחסרים גם מחקרים העוסקים בצמיחת "האחים המוסלמים" ובהתפתחות תפיסת העולם שלהם. גם בשפות אחרות קיים חֵסר בתחום הזה. אמנם נכתבו מאמרים וספרים באנגלית ובצרפתית על תולדות הארגון, אך ככל הידוע לי, זכו חמש איגרות בלבד של בנא לתרגום אקדמי לאנגלית - זה של צ'רלס ונדל. לפיכך התוכן של רוב איגרותיו של בנא מוּכר במערב כפי שהוא מופיע באתרי האינטרנט האסלאמיים; כצפוי, התרגום לאנגלית באתרים האלה מגמתי ולא מדויק.
כמה מן המחקרים על "האחים המוסלמים" ועל ארגונים אסלאמיים אחרים נכתבו תוך עקיפת כתביו של בנא והתשתית הרעיונית שהוא הניח לפונדמנטליזם האסלאמי. רוב המחקרים האלה, שתיארו תמונת מצב בלי להתעמק באידיאולוגיה, ייחסו לארגונים האסלאמיים מניעים לאומיים ייחודיים וכן מגמות של התמתנות ושל פרגמטיזם. זאת בעוד הארגונים המגדירים עצמם לא סטו בגאווה ארגונים סלַפיים, היינו, דֵבקים בתורת האבות, כמלוא הנימה מן הדרך שהתווה להם בנא. בכלל, כל הבקיא ברקע האידיאולוגי של ארגוני האסלאם משתאה בכל פעם מחדש מן הנוקשוּת הרעיונית הרבה של הארגונים האלה ומעוצמת דבקוּתם ביעדים שהציבו להם אנשי ההגות המקובלים עליהם.
את האיגרות כתב בנא במהלך שנות ה־30 וה־40 של המאה ה־20. האיגרת (רסאלה, וברבים רסאִאל) הייתה סוגה ידועה של כתיבת פרוזה בימי הביניים. גם בתחום הדתי איגרת הייתה מילה נרדפת למאמר קצר בנושא קונקרטי. נראה שבנא אימץ את הסוגה הזאת בשל הנופך המסורתי שלה ובשל חוסר רצונו להשתמש במונחים השאולים מתרבות המערב. רוב איגרותיו התפרסמו כמאמרים בעיתוני התנועה, וחלק מהן הופצו לאחר מכן בעלונים ובקונטרסים שונים. המאמרים האלה, מכלל המאמרים שנכתבו על־ידי בנא, נאספו לספר מג'מועת אל־רסאאל (קובץ האיגרות) רק לאחר מותו, כמו ספר הזיכרונות שעליו מתנוסס שמו, מד'כראת אל־דעוה ואל־דאעיה (זיכרונות הבשורה ומפיציה). הקובץ, שנמצא על מדפי ספרים רבים, הפך עם הזמן למדריך הקנוני של "האחים המוסלמים". איגרות נוספות שלו, שאינן נכללות בקובץ, פורסמו באתרי אינטרנט שונים.
תרגום האיגרות, המוגש בזאת לקורא העברי, נועד להשלים את החסר בתחום המחקר, ולאפשר לכל מי שאינו שולט בשפה הערבית להכיר מקרוב את האידיאולוגיה של הפונדמנטליזם האסלאמי. יש להדגיש שהאידיאולוגיה הזאת אינה מייצגת את הזרם המרכזי באסלאם הסוני. במילים אחרות: הרעיונות של בנא ועקרונות האסלאם הממסדי אינם היינו הך. בנא שיווה לארגון שאותו הקים מאפיינים לוחמניים שנועדו לקרוא תיגר על הממסד האסלאמי של תקופתו ולדרוש רפורמות פנים־אסלאמיות. הוא חזר והדגיש את אופיו המקיף, החובק כול של האסלאם, שלדבריו, אינו רק דת, אלא מערכת כלכלית, חברתית, פוליטית, תרבותית וצבאית. בעיניו של בנא, האסלאם הוא חזות הכול, ולכן לא ניתן להפקיד אותו בידיהם של אנשי הדת בלבד. אין זה מקרה שבראש "האחים המוסלמים" במצרים לא עמד מעולם איש דת, וכך היה הדבר בדרך כלל גם בתנועות האחרות המזוהות עם הארגון הזה. בנא היה מורה, ובין אלה שעמדו בראש הארגון אחריו היו כמה עורכי דין ומורים. לפיכך תמוה החופש שלקח לעצמו להגדיר מחדש ערכים אסלאמיים ולהתפלמס עם אנשי דת בסוגיות הלכתיות.
העיקרון שהנחה אותי בעבודתי היה להקפיד על דיוק, אך לא להיצמד לתרגום מילולי של הטקסט, אלא ליצור נוסח עברי מודרני שיאפשר קריאה זורמת. זו הסיבה, למשל, לכך שנמנעתי מתרגום "יא" ו"איֻהא", השכיחות מאוד בערבית, אך נשמעות אנכרוניסטיות כשהן הופכות ל"הוֹי" בעברית.
שלמי תודה תודתי נתונה בראש ובראשונה למורי ורבי פרופ' ישראל גרשוני, אשר יזם, יעץ ודחף את הפרויקט הזה. ללא עזרתו לא הייתי יוצא למסע התרגום. תודה לפרופ' אייל זיסר, שבעת כהונתו כראש מרכז דיין באוניברסיטת תל־אביב קיבל לפרסום את הספר במסגרת המכובדת של המרכז. תודה מיוחדת לידידי ישראל שרנצל, שעבר על התרגומים, תיקן והעיר הערות חכמות. לבקיאותו יוצאת הדופן בערבית ובאסלאם הייתה תרומה רבת ערך.