ניתוח ולקחים
הקרב בתוך השטח הבנוי הסתיים בכיבוש העיירה אוֹרְטוֹנָה על־ידי התוקף. עם זאת, יש לציין שהמשימה של הגרמנים המגִנים לא הייתה למנוע את כיבוש אוֹרְטוֹנָה בכל מחיר, אלא רק לעכב את התקדמות הקנדים צפונה על כביש החוף. השיטה שבה בחר המפקד הגרמני הייתה לנהל קרב הגנה, ולא להסתפק בקרב השהיה, שכן הוא הניח שבדרך הזאת הוא יעכב את הקנדים זמן רב יותר. הודות לניצול נכון של השטח, הצליח גדוד גרמני אחד לעכב אוגדה קנדית במשך חמישה ימים, ואז, עקב הצטברות אבדותיו, הכניס מפקד האוגדה הגרמני גדוד נוסף לקרב, שעיכב את הקנדים במשך יומיים נוספים. אחד ההישגים המבוקשים בקרב השהיה הוא צמצום הנפגעים של המשהה. במקרה הזה החליט מפקד האוגדה הגרמני שהמחיר של אובדן גדוד, ולנוכח החלטתו לתגבר את הגדוד הזה, כנראה שאף יותר, כדאי בתמורה לזמן שמרוויחות אוגדתו ויתר עוצבות הצבא הגרמני כדי להשלים את נסיגתן והיערכותן בקו הגנה חדש על הגדה הצפונית של נהר אָטֶרְנוֹ־פֶּסְקָרָה – כ־40-35 קילומטרים צפונית לאוֹרְטוֹנָה.