לקחים היסטוריים בנושא המו"פ הצבאי
הורדת PDF
מלחמת האזרחים בארצות־הברית. נחשבת למלחמה המודרנית הראשונה שבה נעשה שימוש באמצעים חדשניים. בציור: קרב צ'יקמוגה, היה לאחד מהקרבות עקובי הדם של החזית המערבית (מקור: ספריית הקונגרס האמריקני)
על פניו נראה שכל אומה, ובמיוחד אומה הנתונה בסכנה, תיתן עדיפות לפיתוח אמצעי לחימה, בעיקר כאשר אין בפניה חלופה בטוחה ומשתלמת של רכש ממקורות זרים. השאיפה הטבעית להישרדות, להמשך הקיום ואף להגדלת השליטה וההשפעה, מספקת מוטיבציה בכיוון זה. מפתיע לכן לראות שפיתוח אמצעי הלחימה נתקל בגורמים שונים שהאטו ובלמו אותו.
הגורמים הברורים והפשוטים ביותר לכך הם הבורות שהיא חוסר השליטה בידע הטכנולוגי ובנוסף גם אמצעי ייצור שלא תאמו את צרכיו של הממציא, שהקדים את זמנו. ניתן להוסיף עליהם את הבאים: גורם שמפתיע להיווכח בעוצמת השפעתו, הוא המוסר או האמונה. לדוגמה במאה ה־15 ליאונרדו דה וינצ׳י הסתיר רבות מהמצאותיו בתחום הצבאי מאחר שחשש מפני "זדונם של האנשים". גורם נוסף, הרווח במיוחד במשטרים הדמוקרטיים, הוא הגורם הכלכלי. לעיתים על פניו אין כדאיות כלכלית לפיתוח עצמאי. הדילמה של קביעת סדרי העדיפות הלאומית איננה חדשה, והיא אך מחמירה עם הזמן. לכך ניתן להוסיף את "כוח ההרגל". קשה לאנשים לוותר או להיפרד מדברים מוכרים וידועים ומדרכי חשיבה מקובלות, שעליהן גדלו. במיוחד נוהגים להאשים בזאת את הגנרלים בצבא. אלה הגנרלים נתפסים כמעט תמיד כגורם הבולם שינויים, לפעמים תוך התעלמות שרירותית מעובדות ברורות.
הגורם האחרון הוא הפער הגדל והולך בין הטכנולוגיה ובין הדוקטרינה של המלחמה. יש פער מתמיד ולא סביר בין מועד לידתו של חידוש טכנולוגי ובין מועד קליטתו והטמעתו כאמצעי פעיל בצבא. הדבר נכון גם באותם צבאות הנחשבים "פתוחים". פתיחות זו נובעת לרוב מכשלון או מתבוסה שחוו בעבר הקרוב, או מתחושה של שעת חירום אמיתית בהווה. ספרים העוסקים בטכנולוגיה צבאית, שנכתבו למשל במאה ה־19, נקראים היום כקוריוז משעשע. לעומת זאת, ספרו של פון קלאוזביץ על המלחמה, שפורסם לפני יותר מ־180 שנה, או חוכמת המלחמה של סון טסו מלפני 2,500 שנה, עדיין נחשבים רלוונטיים, מפני שאומנות המלחמה מסתמכת עד היום על עקרונות חשיבה קלסיים. הקיפאון היחסי בתחום החשיבה הצבאית הדוקטרינרית בולט על רקע קצב ההתחדשות המתמדת בתחום הטכנולוגיה הצבאית.