טסים מחוץ לקופסה: הובלת בניין כוח במערכי הכטמ"ם
הורדת PDF
פלטפורמת "איתן" תוצרת התעשייה האווירית. שיתוף הפעולה היעיל בין מפא”ת, יחידות צה”ל והתעשיות הביטחוניות הניב פתרונות פורצי דרך לצרכים מבצעיים ולצרכים עתידיים (צילום: דו"ץ)
כטמ"ם – כלי טיס מוטסים מרחוק – נמצאים בשירות מבצעי בצה"ל זה כחמישים שנה. תחילת הדרך הייתה במהלך מלחמת ההתשה (1967–1970) עת הצטיידה מערכת הביטחון בכטמ"מים סילוניים בודדים מתוצרת ארצות־הברית, ששימשו בין היתר לצילום בשטח האויב. פיתוח הצילומים בכטמ"מים אלה ומלאכת הפענוח המודיעיני נעשו רק אחרי שהם נחתו בשטחנו או הונצלו בנקודה המתוכננת. ממלחמת יום הכיפורים (1973) ועד ימינו הלך וגבר השימוש בכטמ"ם. במלחמת יום הכיפורים מערך הכטמ"ם היה בסיסי בלבד. במלחמת לבנון הראשונה (1982) תרם הכטמ"ם לניצחון חיל האוויר על הטק"א (טיל קרקע־אוויר) הסורי. התקדמות ניכרת התרחשה בלחימה באנתפאדה השנייה (2000–2005) כאשר הפך הכטמ"ם לכלי מרכזי ברמה הצה"לית והלאומית.
מערך הכטמ"ם הפך לאבן יסוד בתפיסה המבצעית של צה"ל כפי ששימש במלחמת לבנון השנייה (2006) ובכל העימותים בעזה מ"עופרת יצוקה" (2009) ועד מבצע "שומר החומות". בכל עימות מאז מלחמת לבנון השנייה, מבוצעות יותר שעות טיסה של כטמ"ם מאשר פלטפורמות מוטסות אחרות. כיום פועלות בכל צה"ל יחידות כטמ"ם המפעילות מגוון מערכות וכלי טיס במרחב הולך וגדל של משימות מבצעיות. שעות הטיסה של הכטמ"מים הן ללא עוררין החלק הגדול ביותר מתוך כל שעות הטיסה המבצעיות בצה"ל.
מנהלת מל"טים במפא"ת אמונה על בניין הכוח של עולם הכטמ"ם במערכת הביטחון ומובילה את מימושו של חזון בעל השפעה מבצעית עתידית לשנים רבות. אחד האתגרים של המנהלת הוא שימור האיזון בין מענה ארוך טווח ובין גמישות למול ההשתנות התמידית של הזירה המבצעית. בניין הכוח העתידי שמובל במנהלת מבוסס על שיתוף פעולה הדוק עם זרועות הצבא, קהילת המודיעין והתעשיות הביטחוניות ובעבודה קרובה עם שאר יחידות מפא"ת. במאמר זה נסקור את הדרך שעשה המערך מתחילת פעילותו ועד היום – עשרים שנה להקמת המנהלת.