מסביב יהום הסער, כפי ששרו לוחמי הפלמ"ח בשנות ה־40 של המאה ה־20, הוא משפט שרלוונטי ללוחמי צה"ל גם כיום. הבית הראשון של ההמנון שחובר על־ידי זרובבל גלעד מתאר את יכולת העמידה במצבי משבר ומצוקה, הצייתנות לפקודה ולצו המפקדים והמסירות המתמדת - כולם ערכים שנכונים גם היום ללוחמי צה"ל. כך גם הסיפא של ההמנון - המתאר את הראשוניות והמחויבות להתגייסות מהירה וזריזה לכל מטלה אשר תידרש, בגלוי ובחשאי:
רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ/ לְאוֹר הַיּוֹם וּבַמַחְשָּׁךְ/ לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ תָּמִיד אָנוּ/ אָנוּ הַפַלְמָּ"ח.
הפלמ"ח היה הרבה יותר מפלוגות המחץ של ארגון "ההגנה". הייתה לו משמעות חברתית ותרבותית עמוקה על ימי המדינה שבדרך, וגם אחרי שקיבלה ישראל את עצמאותה. לא פלא שביטויים כמו "הפלמ"חניק מחפש את המחיר", או השאלה "למה פירקו את הפלמ"ח" הפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה הישראלית המדוברת, שלא לדבר על שירי הפלמ"ח שמוכרים ומושרים עד היום.
מושכלות ראשונים היא שעל־מנת לחיות את ההווה ולהיערך לעתיד, יש להכיר את העבר. למרות הזמן הרב שחלף והשינויים הרבים שחלו מאז באופי הלחימה ובכלי הנשק שלה, דומה שיש עדיין דברים רבים שמפקדי צה"ל יכולים ללמוד מפלוגות המחץ, בעיקר בכל הקשור לפן הערכי. גיליון זה, שהוכן במיוחד לכנס פתיחת השנה במכללות הצבאיות, מנסה לחבר את העבר עם ההווה, את המורשת עם תורות הלחימה. בגיליון נכללו מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב"מערכות", ושהעלו סוגיות שרלוונטיות גם היום - צבא עממי או צבא מקצועי, מודיעין, מלחמה באמצעות פונדקאי ועוד.
"מערכות" הוקם בשנת 1939 ככתב העת של "ההגנה", כך שהקשר שלו עם הפלמ"ח הוא קשר דם, תרתי משמע. אנו מקווים שלקט מאמרים זה יסייע למפקדים הצעירים להכיר יותר את הפלמ"ח, ובעיקר לעודד אותם לחפש מקורות נוספים שיעשירו אותם במידע עיוני רלוונטי, כי ככאז כך היום - הצבא הוא פרופסיה שכל העוסק בה חייב לקרוא, להתעדכן ולפתח את הידע המקצועי שלו.