זהו הגיליון השני של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי - ביטאונה של אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל בשיתוף פעולה עם "מערכות" בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי. הופעת הגיליון מבשרת על המשכיות, הכרה ושינוי.
ההמשכיות היא בעצם הוצאת הגיליון אשר גם בו, כמו בגיליון הראשון, נכללים חמישה מאמרים שנבחרו לפרסום מתוך מספר הולך וגדל של עבודות שהוגשו לשיפוט. בין אלה שלא נכנסו לגיליון הנוכחי היו כמה מאמרים טובים, וחלקם ימצאו את הדרך לגיליונות הבאים. זו ההזדמנות להודות שוב לא רק למגישים אלא גם לשופטים ולשופטות המקדישים מזמנם, עושים מלאכה מקצועית מצוינת ומאפשרים לשמור על אמות מידה ראויות לאיכות המאמרים היוצאים לאור.
ההכרה היא האישור, שהתקבל, בסוף ספטמבר, ולפיו חברה, צבא וביטחון לאומי עומד בקריטריונים שהוצבו על ידי הוות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל. הכרה זאת חלה כבר על המאמרים המתפרסמים בגיליון הנוכחי, ונותנת גושפנקא לאיכות המקצועית שאליה חתרו כל העושים במלאכה מאז נהגה דבר הקמת כתב העת. תודה לכולם ובמיוחד לפרופ' עוזי בן־שלום, ד"ר איתמר ריקובר וגב' לירז ריינוס על פועלם לקידום האישור.
השינוי הוא התוספת של מדור ביקורת הספרים המופיע בגיליון זה. הפעם עשינו הפרדה בין מאמר ביקורת החודר לעומק גדול מהמקובל בנושא כבד משקל במיוחד, ובין ביקורות ספרים רגילות שגם הן אינן קצרות. הבחנה זו יכולה, אך אינה חייבת להתקיים גם בגיליונות הבאים. מי שתחליט על כך היא פרופ' אילת הראל־שלו מאוניברסיטת בן־גוריון, שהסכימה לקחת על עצמה את תפקיד עורכת המדור החל מהגיליון הבא. נדמה לי שאין ספק בכישוריה ויכולותיה לבצע את התפקיד ולקדם את הנושא. תודה אילת ובהצלחה.
ועתה לגיליון עצמו.