עיקר כוחו של הספר הוא ביכולת של רותם לחרוג מהשיח הקיים, ולהציע פרספקטיבה רחבה ומעניינת לתופעת ההתאבדות בשירות הצבאי. היא עושה זאת בזכות השימוש במקורות מגוונים ובזכות ייחודיות המיקוד המחקרי שהיא מציעה. מנגד, על אף שקריאת התיגר שמציע הספר על תפיסת האובדנות מקיפה ומנוסחת היטב, המתח בין הצלחתו היחסית של צהל בצמצום התאבדויות ובין ההסברים המוצעים מלווה את הקורא, ולא מקבל מענה ישיר לאורך הקריאה. במשפט המסכם של הספר כותבת רותם: "אין ראיה לכך ש"ניצחון" האובדנות מצליח להכחיד את ההתאבדות, ולהעלים את מצוקת החיילים ואת קשיי הלחימה והשירות בצבא. אם האופניים אזי זעם אישי וציבורי, מצוקה חברתית ודאגה למחויבות הדדית צריכים להפיק קול אחר" (עמ' 258).

לקריאת הביקורת המלאה לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן