שובו של הדב הרוסי למזרח התיכון בראי ההיסטוריה והביטחון לאומי של רוסיה
הורדת PDF
מלחמת האזרחים בסוריה תופסת את תשומת הלב העולמית והאזורית מזה עשר שנים. ההפגנות שהחלו בעיר דרעא והתפשטו לערי סוריה במרס 2011 נראו בתחילה כחלק מגל המחאות ששטף את העולם הערבי לפני עשור וזכה לכינוי 'האביב הערבי'. בסוריה, פרץ גל ההפגנות כנגד השלטון בשל התסכול העממי מהמדיניות הכלכלית שעיקרה צמצום הסובסידיות ממשלתיות לצד שיעור אבטלה גבוה והשלכותיה של שנת בצורת שפגעה במגזר החקלאי.
המחאה לבשה בראשיתה אופי מקומי, אולם תגובתו הקשה של הנשיא הסורי בשאר אסד הפכו אותה להתקוממות עממית רחבת היקף שהסלימה לכדי מלחמת אזרחים עזה בעלת צביון עדתי ודתי שמשכה אליה מתנדבים קיצוניים מרחבי העולם הערבי אשר ביקשו להגשים בה את חזונם הדתי. ב־28 בספטמבר 2015, במקביל לפריסת כוחות רוסיים במדינה המזרח־תיכונית, הציע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בנאומו הראשון באו"ם מזה עשור, להקים קואליציה בין־לאומית שתתקוף את כוחות דאעש שפועלים בסוריה.
ההתערבות הרוסית המפתיעה אשר הוצגה כמענה לבקשתו של נשיא סוריה לסייע לו בלחימה בטרור המשתולל בארצו, הייתה לנקודת מפנה שלימים תקבע את גורלה של מלחמת האזרחים ותשפיע על המזרח התיכון כולו. כמעט עשור מאוחר יותר הביאה מלחמת האזרחים שעדיין נמשכת לחורבנה של סוריה, גבתה את חייהם של כחצי מיליון אזרחים שני מיליון פצועים ואחד־עשר מיליון פליטים שנפוצו לכל עבר. נוכחותה של רוסיה בסוריה איננה מוטלת בספק והיא הפכה להיות שחקן משמעותי בזירה ובפועל ל"שכנה" צבאית של ישראל.