השימוש בתווך התת־קרקעי קיים בעולם המלחמה עוד מהעת העתיקה. עם השנים, הלכו והתפתחו השיטות ואמצעי הלחימה וכך גם אופן השימוש בתווך התת־קרקעי. מנהרות לחימה, עמדות שהייה והסתתרות של כוחות גרילה, בונקרים תת־קרקעיים, מנהרות תופת, מרחבים לאחסון תבואה, מזון ואמצעי לחימה - כל אלו הם רק חלק מן השימושים במרחב שמתחת לאדמה. על אף הזמן שחלף, ניתן לראות דמיון רב בין השימוש בתווך התת־קרקעי בעת העתיקה לדרך שבה נעשה שימוש במרחב התת־ קרקעי כיום, בסכסוכים רבים ברחבי העולם.

צה"ל מתמודד עם איום המנהרות ברצועת עזה החל ב־1967, אז נחפרו מנהרות הברחה בגבולה הדרומי של הרצועה בין רפיח העזתית לרפיח המצרית. מאז, התפתח איום המנהרות והפך לאחד האיומים המרכזיים מכיוון רצועת עזה. בעשור האחרון, הבינו ארגוני הטרור ברצועה, ובראשם חמאס והג'יהאד האסלאמי, את הפוטנציאל המבצעי הטמון בחפירת המנהרות והחלו לחפור מתחת לרצועה ביתר שאת. למעשה, הם הבינו את היתרון העצום שיש לגרילה במזעור יתרונותיו של הצבא הסדיר דרך השימוש בתווך התת־קרקעי, והחלו להעצים את פרויקט המנהרות, כאשר הם מקצים לחפירת המנהרות חלק גדול מהמשאבים כחלק מההיערכות למערכה הבאה מול צה"ל. ניתן לומר שחפירת המנהרות היא במידה רבה מהפרויקטים האסטרטגיים החשובים והערכיים ביותר שמובילים היום הארגונים ברצועה.

במהלך מבצע "צוק איתן", ידעו חמאס והג'יהאד האסלאמי הצלחות מבצעיות רבות כתוצאה מהשימוש בתווך התת־קרקעי כנגד התמרון הצה"לי. עובדה זו נתנה רוח גבית להמשך פיתוח פרויקט המנהור ברחבי הרצועה. מאוגוסט 2014 לא פגש צה"ל במנהרות הלחימה של חמאס. פרויקט המנהרות ההתקפיות של חמאס שנוטרל בחלקו במבצע, הולך וקורס עם השלמת בנייתו של המכשול התת־קרקעי בגבול ישראל-עזה, ואיתו מתמודד צה"ל נכון לעת כתיבת שורות אלו. אך באשר למנהרות הלחימה, המשמשות חלק אינטגרלי ממערך ההגנה של חמאס ושל הג'יהאד האסלמי פלסטיני (גא"פ), המצב שונה לחלוטין; גם ב"צוק איתן", כמעט ולא פגש צה"ל במנהרות הלחימה הערכיות של חמאס והגא"פ, היות והתמרון היה מוגבל מאוד בהיקפו.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן