ההשפעה ההדדית בין שינויי האקלים ובין מערכות צבאיות

גדוד קרקל באימון, מרס 2021. שינוי אקלים יעלו את טמפרטורות הקרקע באופן ממשי וימנעו יכולת ביצוע אימונים בתקופות מסוימות של השנה

שינויי האקלים הפוקדים את העולם מגבירים איומים שונים ומפתחים איומים חדשים המשפיעים על ביטחון המדינות. השתנוּת איומים אלה מחייבת את הצבאות לנקוט צעדים ולבצע התאמות על־מנת להתמודד עם אותם איומים, ולאפשר את המשך תפקודו היעיל והתקין של הצבא לאורך זמן. מאמר זה יציג את האיומים העולים והמתפתחים, שמקורם בשינויי האקלים, על מערכות צבאיות בעולם כולו, וכן את הצורך של הצבאות להשתתף ב"משחק" העולמי של הפחתת ההתחממות הגלובלית על־מנת לצמצם את השפעתה על שינויי האקלים (האטת המעגל צבא-אקלים-צבא).

הקשר בין שינויים באקלים ובין איומים ביטחוניים

שינויי האקלים המתפתחים בעולם המודרני עתידים להתגבר בעשורים הקרובים בשל השתנות כדור הארץ ובעיקר בשל השפעת האדם על הסביבה, הגדולה מספיק כדי לחרוג ממגבלות השינוי הטבעי. להשפעות אלה כמה ביטויים מרכזיים, בהם התחממות כדור הארץ כתוצאה מעליית הטמפרטורה הנקשרת בפליטה של גזי חממה,1 עליית פני הים כתוצאה מהפשרת הקרח ביבשות הקפואות של כדור הארץ, התגברות והקצנת עוצמת אירועי מזג האוויר בחורף (הגדלת כמות המשקעים שייצרו הצפות, גידול במחלות החורף, עוצמת הרוחות ועוד) ובקיץ (התחממות קיצונית בטמפרטורות הגורמות לשריפות ענק, פגיעה בחי ובצומח ועוד).2 אירועים אלה והשפעותיהם ילוו את כדור הארץ ואת האדם בפרט ככל הנראה עוד מאות ואף אלפי שנים.3

בעשורים האחרונים מדינות שונות (בעיקר מערביות) רואות בדאגה כיצד מתפתחים בסביבתן איומים ביטחוניים וגאואסטרטגיים הנובעים מהשתנות מצב האקלים בעולם כולו. איומים אלה אף משמשים קרקע פורייה להיווצרות סכסוכים מורכבים בזירה הבין־לאומית.4 התפתחות האיומים קשורה למגוון גורמים, בהם ירידה ביכולת אספקת המזון העולמית, שינוי מקורות המים, גידול המדבריות, התגברות אסונות הטבע, התפתחות מחלות ועוד. שינויים אלה מולידים שורה של איומים חדשים ומגדלים על מערכות ביטחוניות איומים ישנים, בדמות צמיחה גוברת של גורמי פשיעה וטרור המגיעים רכובים על־גבי גלי פליטים העוזבים אזורים צחיחים,5 יכולת שימוש ואחסון אמצעי לחימה (חימוש, מוקשים, אמצעי סיוע ללחימה, רכב קרבי, כלי טיס, דלקים), בניית מחנות העמידים לתנאי האקלים, השפעה על בריאות החיילים ועוד.6 כלל מרכיבים אלה משפיעים על מבנה בניין הכוח7 של המערכת הביטחונית, ומכאן על היכולת העתידית להתמודד עם האיומים המתפתחים, תוך המשך ביצוע פעולות הגנה והתקפה בהתאם לצורכי המערכת והנחיות הדרג המדיני.

פליטי אקלים יהיו גורם משמעותי בעליית איומים כגון פשיעה וטרור על מדינות שבהן אפשר היה להמשיך ולחיות לנוכח שינוי האקלים הקיצוניים.

השלכות הפעילות של חברות ביטחוניות על  זיהום האוויר

מאידך נדרש לזכור כי המערכות הביטחוניות משפיעות על שינויי האקלים. לדוגמה השימוש המוגבר בדלקים מזהמים, הנצרכים על־ידי מערכות ביטחוניות.8 נוסף על כך, מערכות ביטחוניות עושות שימוש באנרגייה חשמלית מוגברת המיוצרת ממשאבים מזהמים כגון פחם, גז ונפט; בינוי בסיסים ופיתוח אמל"ח ללא תו תקן ירוק ועוד. דוגמה נוספת לפליטת גזי חממה המשפיעים על שינויי האקלים ניתן לראות בפעולתן של חברות הייצור הביטחוניות, אשר תורמות תוספת ניכרת של גזים אלה בתהליך הייצור של אמצעי הלחימה. למשל חברת לוקהיד מרטין האמריקנית שייצרה ב־2020 כ־33 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני,9 בשווי שנתי של 47.2 מיליארד דולר10 לשם השוואה תקציב הביטחון שאושר ב־2021 עומד על כמעט 60 מיליארד שקלים (19.3~ מיליארד דולר). לשם השוואה, ישראל הצהירה שפלטה לאוויר ב־2020 כ־78 מיליון טונות של הגז.11 כלומר החברה הביטחונית-התעשייתי האמריקנית לבדה פלטה לאוויר 42%  מכלל הפליטה של מדינה מתועשת שלמה כמו ישראל.

עם זאת, מרבית המחקרים הקיימים כיום בתחום דנים בחלקים מצומצמים ביותר של מרכיבי בניין הכוח הצבאי המשפיעים על שינויי האקלים, ואינם מביאים בחשבון את כלל המרכיבים כגון הפעלת תחמושת, ביצוע אימונים וכדומה. נוסף על כך, מערכות ביטחוניות "חסינות" כיום מחובת דיווח על כמות גזי החממה שהן פולטות לאוויר, מה שמקשה לשערך את כמות הפליטות שמקורן במערכת הביטחונית ואשר משפיעות על סך הפליטות של המדינה.

הצורך בלבצע התאמות לנוכח שינויי האקלים

עם התקדמות המחקר והשינויים הגאו־פוליטיים בתחום, יידרשו המערכות הביטחוניות לבחון את השפעתן על האקלים ואת השפעת האקלים עליהן, ולהפנות משאבים לעיסוק בנושא. שאלות אלה ישפיעו רבות על בניין הכוח העתידי של המערכת ועל מרכיביו, בהם אמצעי הלחימה המותאמים, מרכיבי האימונים, הכשרת הלוחמים, שיטת הלוגיסטיקה, יכולת הלחימה, מועד היציאה למלחמה או למבצע ועוד. התרשים שלהלן מתאר באופן סכמתי את מעגל ההשפעה ההדדית הנוצר בין הגורמים.

שינויי האקלים והשפעתם על המערכת הביטחונית, נוסף על השפעת המערכת הביטחונית על שינויי האקלים, יחייבו את המערכת ובראשה הצבא להקצות משאבים גדולים כדי שתתאים להתפתחויות בעשורים הקרובים. השקעות אלה יידרשו על־מנת לצמצם את הפגיעה בנפש ואת הפגיעה ברכוש הצבא, לאפשר בנייה וחיזוק של בסיס הידע על השפעות האקלים, לקדם טכנולוגיות לצורך הסתגלות לפעולה בתנאי קיצון ולהיערך לסיוע הומניטרי פנימי וחיצוני.12

למרות זאת, בהתבוננות על העשורים האחרונים ניתן להבחין בפעולות שונות שעורכות מערכות ביטחוניות ברחבי העולם ושעשויות לצמצם את הנזק האקלימי, לפחות בדרך עקיפה, בהן: התקנת מערכות ייצור אנרגייה מהשמש בשטחם של מתקנים ביטחוניים,13 פיתוח מקורות אנרגייה חלופיים, תומכי מאמץ לחימה, ביחידות הקצה,14 התקנת אמצעים חסכוניים ואף התקנת אמצעי חיסכון ושליטה לשם הקטנת צריכת האנרגייה.15 פעולות אלה אכן תורמות רבות להפחתה בפליטת פחמן דו־חמצני, אך המניע להן אינו הגנת הסביבה או הקטנת אפקט החממה, כי אם שיקולי תקציב, התייעלות אנרגטית, אספקה למרחקים, חיסכון בשינוע דלקים, הגנה על רשת החשמל (תקיפות פיזיות וסייבר), הפעלת כלים בלתי מאוישים וכדומה.16

סיכום

ועידת האקלים שנערכה בנובמבר 2021 בגלזגו סקוטלנד, הדגישה את החשיבות שמייחסים מנהיגים, מדינות רבות וחברות לטיפול בגורמים המשפיעים על שינויי האקלים ובהשפעת השינויים על האדם, החי והצומח בעולם כולו. הצהרותיהם של ראשי מדינות על הרצון להוביל את ארצם ל"אפס פליטות פחמן" בעשורים הקרובים, יחייבו גם את הצבאות להשתתף ב"משחק" החדש. צבאות שלא יישרו קו עם אג'נדות אלה ישלמו מחירים כבדים כגון עצירת פרויקטים, תשלום קנסות וכדומה.

על הצבאות לבצע, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, כמה תהליכים חשובים:

* לימוד האיומים השונים, הקיימים והמתפתחים בעקבות השפעות האקלים.

* הנעת תהליכי עבודת מטה לאפיון השפעות האקלים על המערכת הצבאית.

* ביצוע הערכה משמעותית לפגיעה של שינויי האקלים במרכיבים השונים במערך הצבאי.

* המשך והעצמת תהליכי עבודת מטה מהותיים, לבחינת השפעת פעילותה של המערכת הצבאית על שינויי האקלים והדרכים האפשריות לצמצמה.

* היערכות הצבא בהתאם למרכיבי בניין הכוח השונים: התאמת האימונים לתנאי מזג האוויר; התאמת אמצעי הלחימה לטמפרטורות החזויות בעתיד; התאמת התשתיות לתנאי מזג האוויר הצפויים להקצין; תכנון שינוי מועדי גיוס (ושחרור) של כוח אדום בהתאם לתנאי יכולת ההכשרה והאימון.

* השתתפות והובלת מחקרים בתחומי השפעות הצבא על אקלים ולהפך, יחד עם אוניברסיטאות, מכוני מחקר, גופים ממשלתיים וגופי איכות הסביבה.

* ביצוע שותפות בין־לאומית להרחבת הידע והיכולות עם צבאות שונים בעולם (תוך בחירת צבאות בעלי מאפייני אקלים זהה).

* קביעת "תווים ירוקים" בנושא בנייה בתחומי הצבא, פיתוח אמל"ח, רכש שירותים מחברות אזרחיות, שימוש באמצעי שינוע וכדומה.

* היערכות לסיוע הומניטרי במקרה של אסונות טבע עתידיים.

* קידום תהליכי חינוך והטמעת ידע אצל מפקדים וחיילים בנושא שינויי אקלים.

האיומים שציינתי במאמר זה ממשיים על ישראל כבר היום, וילכו ויתפתחו ככל שהשפעות האקלים ימשיכו להתעצם. על־מנת שצה"ל ימשיך להוות מרכיב משמעותי בהגנה על ישראל ויוכל לפעול מול אויבים שונים, עליו לקדם תהליכים שונים ולהתאימו אל המציאות המתפתחת של שינוי אקלים: התאמת אמל"ח לתנאי חום קיצונים, התאמת תוכנית ההכשרה, הגדלת יכולות הלחימה בלילה, בחינת מועדי הגיוס ועוד.

לקבלת עדכונים שבועיים מבית "מערכות" - לחצו כאן

חיילים אמריקנים בפעולות חילוץ במהלך הוריקן הארווי, 2017