תפיסת למידה "בשחור"

תקופת הקורונה יצרה בדיחה חדשה בעולם הלמידה בכל הנוגע למניע לשינויים הטכנולוגיים והארגוניים שחווה עולם זה בפרק זמן כל כך קצר. לא מדובר על שינוי שהונע מכניסתה של טכנולוגיה חדישה או תיאוריה חדשה בתחום הלמידה - בזכות הקורונה והצורך להמשיך לתפקד במציאות של בידוד וריחוק חברתי, כמעט כל ארגון למידה נדרש לבצע שינויים טכנולוגיים באופן משמעותי ומהיר בהתנהלותו על־מנת להסתגל למצב החדש. גם בצבא חייבו תהליכי התפתחות הלמידה והטכנולוגיה, בשילוב הנחיות מחמירות לצמצום התקהלות בהכשרות, להוביל מהלכים ופרויקטים המשלבים את הקִדמה הטכנולוגית בחזית הלמידה. בן רגע הפכה הטמעת שימוש נרחב בפלטפורמות דיגיטליות לפתרון המועדף שדרש יצירת שינויים מהירים בתשתיות, בנהלי עבודה מרחוק, בפגישות מקוונות ועוד. טרנספורמציה דיגיטלית, קמפוס דיגיטלי והטמעת פלטפורמות דיגיטליות לביצוע הכשרות מרחוק, הן רק חלק מהדהירה הקיימת בצה"ל אל עבר שינויים טכנולוגיים בעולם ההדרכה. ואולם יש חשיבות ליצור הבחנה בין השימוש היום־יומי הנעשה באותן פלטפורמות דיגיטליות, ובין ביסוסן בתהליכי הכשרה סדורה.

הלמידה היא אחת היכולות הבסיסיות והחשובות ביותר לכל צבא,1 ולכן קיימת חשיבות יתרה לביצועם של שינויים אלה באופן מוסדר ומעמיק תוך הפקת לקחים ותובנות, באופן שיאפשר לנצל את יתרונותיה של הטכנולוגיה לאורך זמן וליצור שינוי משמעותי בפניה של הלמידה בצבא. על אף תחושת ההאצה בתקופה האחרונה, שילובן של טכנולוגיות אינו דבר חדש בתחום ההדרכה. למרות הרצון לשילוב פלטפורמות ופיתוחים דיגיטליים בהכשרות, הכנסת הטכנולוגיה בשנים האחרונות לא הובילה לשינוי באופן משמעותי בשיטות הלמידה בכיתה ובאופן שבו לומדים החניכים בטווח הארוך. יתרה מכך, למידה צבאית על־גבי פלטפורמה דיגיטלית בכלל, ורשת "שחורה" בפרט, יצרה מורכבויות רבות שאיתן טרם העמיק הצבא להתמודד, ושמציבות את תהליכי הלמידה בצומת דרכים קריטית לנוכח השינויים הטכנולוגיים המהירים וההשתנות המהירה שכפתה התקופה. על כן נדרש לנתח את המשמעויות שאותו שינוי טכנולוגי בלמידה יוצר, ולבסס תהליכי שינוי למידה שלמים המאפשרים הטמעה אפקטיבית של טכנולוגיה באופן שיסייע להכשרות. לנוכח מורכבויות אלו זיהינו בקריית ההדרכה את הצורך בכתיבתה של תפיסת למידה "בשחור" - תפיסה מעמיקה החוקרת את המשמעויות הנובעות מהטמעתם של תהליכי למידה דיגיטליים, תוך מתן דגש לרשתות אזרחיות. הטמעת טכנולוגיה דורשת כמות רבה של משאבי כוח אדם וכסף, והתאמתה צריכה להיות בהתאם לצרכים הדרכתיים ברורים ולאופן השימוש שייעשה בה בהכשרה וביחידת הלימוד בפרט. השקעה מובהקת של זמן ומאמץ ביצירת יחידות הלימוד, התוכן והנגשתו, היא רק חלק מהשלם הגדול שבו הכשרת המדריך מהווה את חלק קריטי ביישומן - באופן שיאפשר למידה משמעותית וחווייתית יותר, התורמת למימוש מטרות ההכשרה. אופן יישומה של טכנולוגיה (ואף הטכנולוגיה עצמה) בהכרח תשתנה מהכשרה להכשרה - זהו לא פתרון אחד המתאים לכולם באותו אופן.

תפיסת הלמידה "בשחור" - אתגרים מרכזיים

בכתיבת התפיסה זוהו שלושה אתגרים מרכזיים, מתוך תורת ההדרכה הצבאית, המשפיעים על הטמעתה של "למידה בשחור":

* שינויים מואצים באמל"ח ובטכנולוגיות. ההשפעות המרכזיות שאותן מציין עוזי מלמד2 נובעות בעיקר מעומס המידע החופשי הקיים ברשת המאפשרות לכל אדם לחפש ואף להוסיף אל מאגרי הרשת רעיון, דעה ומחשבה בלי שהסמיכו אותו לכך. מידע בלתי מבוקר זה מחייב את הלומד לרכוש מיומנויות חדשות שיסייעו לו למצוא את המידע הרלוונטי בין עושר המקורות, לעבד, לארגן ולהפיק ממנו מענה שלם בהתאם למטרתו. תופעת "האדם המרחף"3 מבטאת את הקושי של האדם לסנן ולעבד כמויות רבות של מידע, ויצירת הרגלים של קבלת מסרים מהירים ותמציתיים, יכולת לדלג בין מסרים ומקורות שונים וקושי בקריאת מאמרים ארוכים וספרים.

* דור הלומדים החדש. עד כה עסק השיח במאפייניהם של ילידי דור ה־Y, אך בשנים האחרונות החל הצבא לקלוט אל שורותיו את ילידי דור ה־Z שמשתמשים בטכנולוגיה בכל תחומי חייו ומאופיינים בהיבטים רחבים של צריכת ידע (בעיקר ויזואלי), טכנולוגיה, גלובליזציה, חינוך וחברה. על אף שהטלפון הנייד מהווה כלי מרכזי להנגשת מידע מהרשת וליצירת חווית למידה כחלק מהווי חייו, מחקר4 שבוצע ב־2016 הראה כי עיקר השימוש של דור ה־Z הוא לצורכי משחק וחיפוש מידע, מוזיקה ווידיאו. כלומר, על אף נטייתם הטכנולוגית, אוריינות המידע שלהם נמוכה. הם אינם מסוגלים ליישם אסטרטגיות חיפוש יעילות שיסייעו להם להשיג מידע דרוש לצורכי למידה, או להעריך את אמינות המידע שמצאו.

* תחלופת כוח אדם ומשך שירות קצר. קיצור השירות יצר עומס במחזורי ההכשרה, והגדיל את כמות המחזורים והצוותים בכל מחזור. כתוצאה מכך, שילוב פתרונות טכנולוגיים בלמידה הפך להיות מוצא מיטבי להכשרת כמות הולכת וגדלה של חניכים, וקריטריון ליצירת תעדוף בין הכשרות במעבר ללמידה מרחוק. נוסף על כך, על אף השיח ההולך וגדל סביב שיטות למידה, תהליכי הכשרתם של אנשי הסגל עדיין מתמקד במיומנויות הדרכה המנציחות את השיעור הפרונטלי ומקשות על יישומן ושילובן של שיטות למידה התומכות בהטמעת טכנולוגיות למידה.

במקצוע ההדרכה קיימת חשיבות מכרעת לניסיון הדרכתי ומקצועי של אנשי הסגל, ויכולת התמודדותם עם השינויים הטכנולוגיים המשולבים בהכשרה. הטמעתם של שינויים מצריכה תהליכי למידה ארגוניים במשך זמן ויצירת זיכרון ארגוני התורם לשיפור התהליכים והזרמת הידע שנצבר, סוגיה שלא מיושמת כראוי בסגלי הכשרות סדירים המתחלפים תדיר. הקמתה של קריית ההדרכה ב־2014 יצרה הזדמנות ייחודית בצבא. העתקתם של שבעה בה"דים ממרכז הארץ והעברתם דרומה לא היווה רק שינוי גיאוגרפי למיקומן, אלא תפיסה חדשה לאופן שבו בסיסי ההדרכה נדרשים לפעול במציאות הנוכחית. לא עוד בסיסי הדרכה מופרדים במשאבים הדרכתיים ותשתיות, כי אם קורת גג אחת, המחייבת ומאפשרת ניצול משאבים בצורה יעילה וחכמה יותר - הן בפן המבצעי והן בפן ההדרכתי - בהכשרת החניך לתפקידו בשטח. הטמעתם של אמצעים פרונטליים בפלטפורמות דיגיטליות, כמו הנגשת מצגות להדרכה פרונטלית ומאמרים ברשת, אינם מהווים בפני עצמם תהליך למידה חווייתי ויעיל עבור הלומד ולכן דורשים התאמה במעבר ללמידה דיגיטלית ההאצה בהטמעת פלטפורמות דיגיטליות בהכשרות, לצד איומי ביטחון השדה בתהליכי למידה על־גבי רשת "שחורה", מצריכים יצירת מעטפת רחבה בקריית ההדרכה שתסייע להטמעה מוצלחת של הטכנולוגיה בהכשרות.

חניכים

בהטמעתם של כלים טכנולוגיים יש לוודא כי החניכים מסוגלים ללמוד ולהבין את השימוש בהם. אין זה מספיק להסתמך על סיווג הלומד לדור לומדים על־מנת להחליט על אוריינותו הדיגיטלית ועל יכולתו לעשות בכלי הטכנולוגי שימוש. יש להבין את המיומנויות שנדרש להקנות לחניכים לאור הטמעת הטכנולוגיה, ולהתאים את תכני השיעור ושיטות הלמידה כך שיאפשרו חווית למידה משמעותית המכינה אותם לביצוע תפקידם. באופן זה, אין זה מספיק להעניק לחניך טאבלט או מחשב וחומרי למידה ולצפות כי תהליך הלמידה יקרה מעצמו, אלא יש להטמיע באופן שילמד את החניך כיצד ובאיזה אופן להשתמש בכלי, הן בהכשרה והן בתפקידו בשטח. נוסף על כך, השימוש ברשתות ובמדיות דיגיטליות מאפשר פרסום מידע ויצירת קהילות ושיתופיות. שימוש זה מחייב להקנות לחניכים כישורי תקשורת וחשיבה מסדר גבוה:5 קיום תקשורת תקינה במדיה החברתית; היכולת לשתף באופן אפקטיבי מידע; לזהות נטיות ורעיונות העולים מהרשת בצורה יעילה תוך הפעלת חשיבה ביקורתית; לפעול באופן אסטרטגי ועוד. כל אלה יסייעו לו להתמודד עם עומס המידע ולאמוד את אמינותו. נוסף על כך, על החניך לתרגל יכולות של למידה עצמית ולקחת אחריות על התפתחותו האישית המקצועית. תרגול מיומנויות אלו יסייע לו לא רק במהלך ההכשרה, אלא גם במילוי תפקידו בשטח וביצירת אדם לומד לאורך זמן.

סגל

עיקר הכשרות המדריך כיום נותנות דגש על הדרכות פרונטליות, גם כאשר קיים שילוב של פלטפורמה או תוצר טכנולוגי. לכן, על־מנת לבצע הטמעה מדויקת בהדרכות מבוססות טכנולוגיה המותאמות לדור הלומדים החדש, על המדריך לעבור מתהליך הקניית תוכן בשיטה המסורתית (שיעורים פרונטליים המתמקדים בהעברת תוכן) לשיטות למידה הממוקדות בלומד, בצרכיו ובחווית הלמידה. קיימות כמה שיטות למידה המאפשרות מעבר זה, כמו: כיתה הפוכה,6 למידת חקר, PBL, למידת עמיתים ועוד,7 בהן תהליך הלמידה הוא פעיל ודורש מן החניך להפעיל מיומנויות נוספות מלבד הקשבה וקליטת החומר. כפועל יוצא משיטות אלו נדרש המדריך לתפקיד חדש בכיתה כ"מנחה למידה", ועל כן נדרש לרכוש מיומנויות למימוש תפקיד זה. ככזה הוא מקבל הזדמנויות רחבות יותר לאינטראקציה מעבר להעברת המסרים המסורתית.8 נוסף על כך, הכשרת המדריך חייבת לכלול שימוש במגוון פלטפורמות טכנולוגיות, על־מנת שיבין את הערך המוסף שלהן ואת האופן שבו ניתן לשלבן תוך יישום שיטות למידה מתאימות.

סביבה

על־גבי הכשרות המדריך והחניכים יש לקחת בחשבון את הפן הטכנולוגי ביצירת השינוי. יצירת מעטפת תשתיתית, החל באמצעים טכנולוגיים ומאגרי מידע וכלה בתשתיות אינטרנט התומכות בתהליכי הלמידה. לא מספיק להתייחס לתהליך הלמידה כמבוסס BYOD (bring your own device). המעטפת צריכה לאפשר לגשר על פערים הקיימים בין חניכים, וליצור מרחבים שבהם התשתיות הטכנולוגיות קיימות במרחב ומאפשרות זמינות ונגישות לטובת עצמאות והמשכיות בתהליכי הלמידה גם מחוץ למסגרת ההכשרה. גישה מתקדמת יותר אף תאפשר לחניכים נטולי אמצעים לחתום על אמצעים טכנולוגיים, בדיוק כפי שחותמים על נעליים או מדים בכניסה להכשרה, ולהזדכות בסופה. מלבד התשתית באמצעים, גם מרחבי הלמידה נדרשים לתת מענה. שילוב של שיטות למידה המעודדות את מעורבות לומד ואחריותו לתהליך הלמידה, כמו למידה עצמאית, למידת חקר, למדה מבוססת פרויקטים ועוד, צריכות להיתמך בחללי למידה פורמליים ובלתי פורמליים המאפשרים ניצול הזדמנויות ללמידה: ספריה, מדשאות, מסדרונות ונישות שבהן קיימת גישה חופשית לרשת "שחורה", על־מנת שניתן יהיה להמשיך ללמוד בפלטפורמות המונגשות דרכה.

תוכן

תמיכה טכנולוגית לסגלי ההכשרה והחניכים חשובה ביותר על־מנת לפתח ולשמר תשתית הטמעה רציפה גם לאחר תחילת השימוש במערכת. על התמיכה להיעשות בשני מישורים: תמיכה טכנית למערכת טכנולוגית אד־הוק, הנותנת מענה מהיר ורלוונטי לקשיים בתהליכי ההטמעה, תסייע לשמור על הדיוק בשימוש ופתירת בעיות וקשיים העולים במהלכה. במקביל, תמיכה בשימוש הדרכתי מדויק ובפיתוח תוצרים הדרכתיים טכנולוגיים. הפקתם והטמעתם של תוצרי הדרכה באופן שאינו תואם לשימוש בפלטפורמה המוטמעת, כמו גם תוצרים בלתי מותאמים לפלטפורמות המוטמעות, יערימו קשיים על תהליך ההטמעה ועשויים להוביל לכישלון בהטמעת התוצרים והפלטפורמה. לבסוף, הנגישות והזמינות של הפלטפורמות ברשת "השחורה", והזמינות שלה לחניכים בשיתוף תוצרים, הרחבת מעגל המידע ויצירת קהילות ידע וקידום תהליכי עבודה, מאפשר שיתוף והעלאת תכנים רבה יותר ויצירת מאגרי מידע גדולים היכולים לתרום רבות לתהליכי הלמידה הארגוניים והמקצועיים. חשוב לציין כי כמות המידע שישותף בהכשרה מגביר את הצורך במעטפת ביטחונית למידע המועלה לרשתות האזרחיות.

פרקטיקה בהקניית מיומנויות המדריך

מגוון שיטות הלמידה המאפשרות הטמעת טכנולוגיות, כמו גם המיומנויות שהן מקנות, רחבות ומקשות על מיקוד בבחירת המיומנויות הנדרשות ובבחירת כל שיטה. בעוד בהכשרת החניכים השיקול בבחירת השיטה נעשית על בסיס התוכן ומתוך רצון לגוון את שיטת הלימוד, בהכשרות המדריכים יישום השיטות יעשה בהתאם לשני שיקולים עיקריים:

* התנסות כחניך בלמידת תוכן במגוון רחב ככל הניתן של שיטות למידה, שיותאמו לדור הלומדים החדש ומתוך התנסותו האישית בכל שיטה מוקנות למדריך מיומנויות הנדרשות לדור לומדים זה. נוסף על כך, הוא חווה את יישום השיטה "מנעליו" של החניך. חווה כשלים, קשיים, הצלחות ותובנות, שיקלו עליו ביישום השיטות ובשיפורן בעת תפקידו כמדריך.

* התנסות כמדריך בהעברתן של כמה שיטות למידה לטובת הקנייה ותרגול המיומנויות הנדרשות ממנו כסגל הכשרה.

לצורך כך, אנו מציעים ניתוח מיומנויות העולות מעצם יישומן של שיטות למידה חדשניות. הטבלה מאפשרת לסקור את המיומנויות העיקריות שמקנה כל שיטה לחניך העובר אותה, כמו גם למיומנות הנדרשת מאיש הסגל במהלך יישומה:

סיכום

מעבר למטרותיו המבצעיות ותפקידו החשוב בהגנת המדינה, השתלבותו של הצבא במרקם החברתי כחלק משמעותי בתהליך התבגרותו של דור העתיד, מעמיד את הצבא על חובתו לחנך את חייליו ולהכשירם בכלים ובאמצעים התואמים לסביבת הלמידה הקיימת בחוץ. צו השעה בעידן הקורונה יצר האצה בתהליכי השינוי הטכנולוגיים בעולם הלמידה, וחייב מעבר ללמידה מרחוק ושימוש בפלטפורמות דיגיטליות באופן מוגבר כפי שלא נעשה בעבר. על הצבא להתאים את תהליכי ההכשרה למציאות המשתנה על־ידי ניצול הפוטנציאל הרב שטמון ביכולות הטכנולוגיות החדשות לקידום הלמידה. עליו לבצע הטמעה באופן מושכל הבוחן לעומק את המשמעויות הנדרשות בתהליכי הטמעה מוצלחת, ולהקנות מיומנויות בהכשרות שיאפשרו לסגל ולחניכים להתמודד עם הטמעות טכנולוגיות בצורה טובה יותר לאור ההשתנות המהירה. יצירת בסיס יציב בתהליך ההטמעה תסייע ליצור שינוי ותהליכי למידה ארגוניים ארוכי תווך ומשמעותיים יותר בעולם הלמידה וההדרכה בצה"ל, המותאמים לדור הלומדים החדש.