לשון מלחמה

טנק

סבורני כי המילה הבולטת והמובילה היא מתחום השריון, תחום שבו כמעט לא עסקנו. נראה לי כי הקליטה החלקה של המילה נובעת הן מסיבות פונטיות הן מורפולוגיות. למשקל הדקדוקי הזה, של מילים לועזיות, יש הצלחה רבה בעברית, אף על פי שהוא מכיל שלושה עיצורים שרק תנועה אחת חוצה ביניהם, התנועה A, פתח. שני העיצורים הרצופים הם בדרך כלל מקבוצה פונטית מסוימת. כך יש לנו ליד הטנק המילה בנק המכילה אותם שני עיצורים וכן בלשון הדיבור טְרַסְק. גם מילים אחרות מכילות עיצורים דומים, כגון פַרק או שַרם. גם שמות במשקל זה נקלטים בקלות, כגון מַרְק ואפילו גַנץ, שכנראה לא הרגיש צורך לעברת אותו. בקיצור, זהו משקל שהתאזרח היטב בעברית . המילה הלועזית tank היא איננה כמובן מילה אנגלית ואף לא צרפתית. מקורה לוט בערפל ונמצא כנראה רחוק בתוככי אסיה, בהודו, באחת מלשונות מערב הודו, אולי Gujarati מהמילה tankh שפירושה "מְכָל, מאגר תת־קרקעי לאגירת מים". את המילה הביאו לאירופה ראשוני המתיישבים האירופים במדינה זו של מערב הודו - הפורטוגלים. קיימת השערה אחרת שהמילה עשתה דרך הפוכה, ומקורה במילה הלטינית וולגרית stanticare שהפכה ל־ estancar שפירושה "חסימה של זרם מים" וממנה נכנסה לפורטוגלית בצורת tanque שפירושה "מאגר". בשנת 1610 המילה מופיעה בפורטוגלית. באנגלית היא מתועדת בשנת 1874 - במערכת הרכבות מוצאים tank-car, כלומר קרון-

מְכָלית. רק משִׁלהי 1915 מתועדת המילה בשימוש הצבאי של "רכב חמוש הנע על מדרכי זחל". בספר טנקים במלחמה הגדולה שראה אור בשנת 1920 מביא מחברו, קולונל פולר, מזכר של ועדת ההגנה המלכותית מיום 24.12.1915 ובו המלצה שלפיה, למען שמירת הסודיות, יש לכנות "בולדוזרים חמושים התקפיים" - טנקים. המחבר טוען שזהו האזכור הראשון של כלי בשם "טנק ". את המילה בעברית מצאתי לראשונה בעיתון "חדשות מהארץ" מ־ 6.9.1918 בכתבה לא חתומה משדות הקרב במערב אירופה. המחבר כותב על ניצחונות של בעלות הברית ועל הפסדים של צבאות גרמניה ומדגיש את הסיקור השקרי של העיתונות הגרמנית. וכאן הוא מוסיף "אילו היה צריך לתת אמון בדברי ההודעות הרשמיות של הגרמנים, היה מתקבל הרושם שבמחננו לא נשאר עוד אפילו טַנְק (כך, מנוקד) אחד שלם. לכמות טנקים כזו לא ציפה האויב מראש ומשתדל הוא עכשיו, בכל כוחותיו, להילחם נגד כלי מלחמה חדש זה". לא מפליא שהפעם הראשונה שבה פגשתי מילה זו בעיתונות העברית היא בעיתון הזה. השבועון הזה היה הגרסה העברית של שבועון שהוציא לאור צבא הכיבוש של בריטניה לאחר כיבוש דרום ארץ ישראל בתחילת 1918. העיתון הופיע בשפה האנגלית בשם The Palestine News, העורך הראשי היה קצין בדרגת סגן אלוף והמדור העיקרי נקרא "המצב הצבאי". משנת 1920 המילה טנק נפוצה בעיתונות בארץ.

רקטה מילה קשה יותר מטנק, כיוון שיש לה גרסה עברית - טיל - שבלשון הצבאית כיום איננה תמיד תחליף. באתר הרשמי של צה"ל יש הגדרה מדויקת להבדל שבין טיל ובין רקטה: "הרקטה היא למעשה 'גולם'. היא ניתנת לכיוון לעבר המטרה בעת הצבתה על הקרקע, אבל אינה ניתנת ל'כוונון' בעת מעוף. לעומת זאת, הטיל הוא 'חכם'. הוא לא זקוק לכינון לעברה של המטרה, אבל מרגע שיגורו ועד לרגע פגיעתו במטרה, הוא ניתן ל'כוונון'".

עוד מופיע באתר שכל כלי הטיס ששוגרו מרצועת עזה, הן לטווח בינוני הן לטווח ארוך, היו רקטות מסוגים שונים ולא טילים. הקוראים יוכלו למצוא הבחנות נוספות. למשל, יש האומרים כי הרקטה היא לטווח קצר והטיל לטווח ארוך ויש לתרגם את הרקטה ל־ rocket ואת הטיל ל־ missile. אני מעדיף את הגדרות צה"ל. לפי זה הקסאם הוא רקטה ואילו כיפת ברזל הוא טיל . המילה עצמה - מקורה כנראה בשפה הצרפתית או האיטלקית במילה rocketto, שפירושה "סליל חוטים, אשווה". היא הגיעה לאיטלקית מגרמנית עתיקה שבה היא מתועדת כבר במאה השש עשרה, אצל יצרן זיקוקי דינור מפורסם , Johann Schmidlapp, שתכנן רקטה תלת־שלבית וכינה אותה racket. היא מופיעה באנגלית בעבור מנוע רקטי ב־ 1919 , ואילו הנשק "רקטה" במובן המודרני מופיע לראשונה ב־ 1927 בכתב העת המפורסם Popular Science. בעברית מצאתי את המילה לראשונה בעיתונו של איתמר בן אב"י )בנו של בן יהודה( "דואר היום", מיום 26.7.1929 , בקטע מהספר תולדות התעופה מתורגם מאנגלית או צרפתית בשם "התפתחות הנחשים המעופפים" מאת ס' בונבוד. אינני יודע איזו מילה תורגמה ל"נחש". באמצע יש פסקה על שמידלאפ והכלי שלו, והתיאור הוא: "נחש מעופף המכיל רקטה בפיו". אין שום הסבר או תרגום למילה "רקטה". נראה שהיא הייתה כבר ידועה. אם כאן לא ברור אם הכוונה אמנם לרקטה, הרי בעיתון "דבר" מיום 10.1.1939 במאמר בשם "ההתקפה הראשונה" (מרשמיו של שוטר רכבת) מאת יוסף טבצ'ניק, כתוב: "והאשנבים יורקים אש. רקטה (כך, מנוקד) לבנה מאירה את הסביבה". כאן אין כל ספק.

ארטילריה

המילה ארטילריה משמשת בעברית במידה פחותה משתי המילים האחרות. צורות עבריות כמו חיל תותחנים או סוללה, בדרך כלל סוללה ארטילרית או סוללת ארטילריה, משמשות במקומה. הצורה הדקדוקית היותר נפוצה היא של שם התואר ארטילרי, כגון אש ארטילרית, כלי נשק ארטילרי. המילה הלועזית מוזכרת בלשון העברית בתקופה מוקדמת מאוד, עוד במאה ה־ 17. בספר שלטי הגיבורים מ־ 1612 , שחיבר הרב אברהם הרופא פורטלאונה באיטליה, כתוב: "דעו בניי כי נקראו ארטיליאיריאני [ארטילריה, באיטלקית] בספרי הנביאים הראשונים סוללות". במילים אחרות הוא מציע את המילה העברית מקראית "סוללה" במקום הלועזית "ארטילריה", וזאת 250 שנה לפני בן יהודה. ואמנם משמשת כיום המילה סוללה בעבור קבוצת תותחים. ואולם ארטילריה נבדלה מן הסוללה ומשמשת בעבור כלל כלי הנשק היורים. אבן שושן מגדיר את המילה ארטילריה: "חיל התותחנים, כלל התותחים וכן האנשים והאפסניה הקשורים בהפעלתם". גם האקדמיה ללשון העברית מגדירה את המילה "מערכת תותחים". מעניין כי באתר הרשמי של חיל התותחנים באתר של צה"ל מצאתי את המילה ארטילריה פעם אחת ויחידה במשפט: "אחראי חיל התותחנים על הפעלת מערכות ארטילריה לטווח בינוני וארוך". במדור "תשובות לשאלות" מצאתי פעם אחת "ירי ארטילרי". ההגדרה שבאתר מרחיבה כמובן את הגדרת אבן שושן מעבר לתותחים, לכלי נשק יורים נוספים.

כמה מילים על האטימולוגיה של המילה הלועזית. היא מתועדת לראשונה כנראה במאה ה־ 13 או 14 . היא הגיעה מלטינית של ימי הביניים לצרפתית העתיקה במשמעות של כלי לחימה. לא ברור מאיזו מילה לטינית היא באה ולא נעסוק בכך עתה. במאה ה־ 16 החלה לשמש בעבור חפצי נשק נורים כגון בליסטראות וכן תותחים גדולים, ואילו את המשמעות של יחידה צבאית קיבלה מ־ 1786

קומנדו מילה לועזית חדשה יחסית בכל השפות, שמוצאה לוט בערפל. היא מופיעה לראשונה בהקשר הדרום-אפריקני בשנת 1791 ברומן מאת ג'ורג' קרטר. הוא מכנה במילה זו יחידות מיליציה פרטיות של הבוּרים, חוואים הולנדים וגרמנים, נגד התושבים המקומיים. גם המפקד עצמו מכונה "קומנדו". ברור כי המילה באה משפה לטינית כלשהי שבה commandare פירושו "לפקד". הסברה היא שהמילה הגיעה משפת האפריקנס או הפורטוגלית. ואולם השימוש במשמעות המודרנית של "חיל פשיטה, יחידה המאומנת להתקפות פתע בשטח אויב" (אבן שושן) החלה רק באמצע המאה ה־ 20. המשמעות הזאת החלה בשנת 1940 בכתביו של וינסטון צ'רצ'יל על אפשרות שיחידות גרמניות כאלה יתקיפו את בריטניה - דבר שבסופו של דבר לא קרה. סבורים שצ'רצ'יל הביא את המילה מדרום אפריקה בעת מלחמת הבורים שבה השתתף בשנים 1902-1899. אצל הבורים המשטרות הפרטיות האלה, המכונות "קומנדו", פעלו מן המאה ה־ 18 עד 2005 כאשר פורקו סופית. בעיתונות העברית המילה מופיעה כבר ב־ 1941 בעיתון "הבקר" במאמר בשם "איך נפל אחי?": "הם מצליחים סוף סוף לראות במו עיניהם את ה'קומנדו' הזה". המילה עדיין במירכאות בהיותה מילה חדשה וכנראה לא ממש ידועה. שישה חודשים מאוחר יותר המירכאות נעלמו כבר. עקב המלחמה המילה השתרשה במהירות הבזק. בצה"ל קיימת חטיבת עוז, הכוללת שלושה גדודים: אגוז, מגלן ודובדבן, וכפופה לעוצבת האש.