כיצד תיראה לוחמת חלל בעתיד הקרוב?

שיגור טיל אנטי לווייני במהלך ניסוי בקליפורניה, 13 בספטמבר 1985

מתוך מו"פ ביטחוני בעולם (לקט עיתונות), נובמבר 2020, המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית, משרד הביטחון

דוח חדש של Aerospace Corporation (תאגיד התעופה והחלל האמריקני) מתאר איך עשויה להיראות לוחמת חלל באופן מעשי בעתיד הקרוב. הדוח מפרט על אודות כמה קונספטים בסיסיים ומגבלות פיזיקליות שונות, שיקבעו את אופי לוחמת החלל בעתיד הנראה לעין, ומסיק שלנוכח המגבלות הללו לוחמה בחלל תצטרך להיות מתוכננת היטב הרבה זמן מראש.

בניגוד ללחימה על כדור הארץ, שבה בדרך כלל הכוחות היריבים משתדלים לשלוט על אתרים פיזיים, לוויינים בחלל אינם קבועים במיקום יחיד. לכן שליטה בחלל אינה אומרת בהכרח השתלטות פיזית על מקום מסוים, אלא פגיעה ביכולות של לווייני היריב תוך שמירה על יכולת להפעיל את האמצעים שלך בחלל לצורך תקשורת, ניווט, תצפית ושאר הפעילויות הנעשות תלויות יותר ויותר בחלל.

תאגיד התעופה והחלל האמריקני

הדוח מצביע על כמה היבטים שבהם לוחמת חלל נראית כמנוגדת לאינטואיציה של קובעי מדיניות ואסטרטגים:

• לוויינים נעים במהירות (8-3 ק"מ לשנייה, תלוי בגובה), וזאת בהשוואה למהירות ממוצעת של קליע רובה שהיא 0.75 ק"מ לשנייה. עם זאת, המסלולים שלהם ידועים.
• החלל גדול: נפח החלל שבין מסלול נמוך ובין מסלול גאוסטציונרי (מסלול מעגלי סביב כדור הארץ) גדול פי 190 מנפח כדור הארץ.
• התזמון הוא הכול: מטוסים, טנקים או ספינות יכולים לנוע לכל כיוון. חופש זה לא קיים בלוויינים, שחייבים לנוע בנתיב מעגלי או אליפטי, במצב תמידי של נפילה חופשית סביב כדור הארץ. לגרום לשני לוויינים להימצא באותה נקודה אינו דבר אינטואיטיבי, והדבר מחייב תכנון קפדני ותזמון מושלם.

הלוויינים מתמרנים לאט: אמנם הם נעים מהר, אבל תמרון מתוכנן התבצע לאט, מחייב זמן רב ושינויי מהירות רבים.

המשמעות היא שפעילויות לחימה בחלל מחייבות תכנון זמן רב מראש. כפי שנכתב בדוח, כל עימות בחלל יהיה מחושב ואיטי יותר מאשר סצנה טיפוסית של קרב בסרטי "מלחמת הכוכבים". הוא יחייב חשיבה רבה יותר לטווח ארוך ומיקום אסטרטגי של נכסים.

נוסף על הטילים המשוגרים מכדור הארץ, הדוח מזהה דרכים שבהן ניתן לתקוף לוויינים, למשל אותות רדיו משבשים - הרחבה של תחום הלוחמה האלקטרונית המוכרת בזירות הלחימה הקיימות. מדינות, לדוגמה צרפת, מדברות על פריסת מערכות נשק בחלל כדי להגן על לוויינים. אבל לדעת מחברי הדוח לא סביר שנראה בקרוב לוויינים המשתמשים בנשק קינטי לפגיעה בלווייני היריב, בהתחשב באנרגיה הדרושה כדי לתמרן נשק מסלולי ולהביאו אל הנתיב המתאים. סביר יותר שיהיו התנגשויות צדדיות בין לוויינים, כאשר שני מסלולים חוצים זה את זה.

הדוח מציין שלמדינות יש סיבה טובה שלא להרוס לוויינים של אחרים, לנוכח הסיכון ליצור פסולת חלל שעלולה לפגוע בלוויינים של כולם - שמהווה סכנה מתמשכת. עם זאת, בעת מלחמה מדינה עלולה להחליט שכדאי לה לאבד נגישות לנקודות מסוימות במסלול הגאוסטציונרי, בגלל הפסולת, כדי לנצח במלחמה קרקעית.

הדוח מוסיף כי למרות שכרגע הדבר נראה דמיוני, מנקודת מבט גיאופוליטית אין להוציא מכלל אפשרות שבעתיד הלא רחוק תגיע הלחימה גם אל פני הירח.

לקריאת הדוח המלא