המסע היפני לעבר אמצעי לחימה מתקדמים

לאחר מלחמת העולם השנייה המדיניות הביטחונית היפנית הייתה פציפיסטית, ללא שאיפה להגמוניה צבאית או טכנולוגית ביטחונית, וללא יכולות הגנה או התקפה מובהקות שאינן נסמכות על ארצות־הברית. מאז עליית השלטון הנוכחי - ממשלת שינזו אבה - השתנתה הגישה וקיימת שאיפה לעבור את ארצות־הברית ואירופה בטכנולוגיות צבאיות ויכולות התעופה והחלל .

הקמת סוכנות (Acquisition, Technology and Logistics Agency ביפנית: Boei Sobi-cho) ב־ 2015 מסמנת מגמה זו. מטרת הסוכנות, כפי שהוגדרה בהקמתה, היא ליצור עליונות יפנית במסגרת האיום ההולך וגובר באזור. הסוכנות תזהה מגמות של טכנולוגיות מתקדמות, תשתף פעולה עם סוכנויות מו"פ מקומיות ומחוץ ליפן, תקדם טכנולוגיות בעלות שימוש כפול (אזרחי-צבאי), ותשפר יכולת טכנולוגית על־ידי ייזום פרויקטי מו"פ. נוסף על כך, הסוכנות תשרת את צורכי הצבא היפני בכל שלבי הרכש הצבאי באמצעות ניהול הפרויקטים. מאז הקמתה, מימשה הסוכנות את ייעודה וקבעה יעדים להשגת שליטה בטכנולוגיות התעופה והביטחון תוך 20-10 שנים .

מטוס חמקן. ATLA חשפה טכנולוגיות עתידיות שייושמו בו: חמקנות עלית, לחימה ברשת, ומנוע צר בעל הנעה וקטורית. זו גישה שמכניסה את המטוס לליגה של אף־ 22, אף־ 35, תוכנית Tempest הבריטית, ותוכנית FCAS (Future Combat Air System) האירופאית. במרס השנה חשפה יפן את מטוס הקרב F-X של מיצובישי, המזכיר בגודלו ובביצועיו את אף־ 22. מערכת הלחימה ברשת IFCF (Integrated Fire Control for Fighter) מאפשרת לחימת אוויר-אוויר יעילה מעבר לטווח הראות, ויכולת ירי הטילים ניתנת לשיתוף למבנה המטוסים כולו. בכך מיקום המטוס וכיוונו אינם מגבילים את יכולת הירי. המערכת מבוססת על ערוץ מידע מהיר בין המטוסים, מערכת בקרת אש ותוכנה. אב הטיפוס של המערכת נבחן ושופר בניסויי סימולציה הכוללים טייס במסלול ההחלטה, והמערכת הראתה יעילות גבוהה גם בתרחישי הגנה בעדיפות כמותית של הכוח התוקף.

פיתוח רשת התקשורת המהירה מתבצע כעת, כאשר היכולת החמקנית תתבסס על תא פנימי לאחסון כלי נשק וכונסי אוויר חמקניים. טכנולוגיות נוספות כמו מבנה קל, מערכת שליטה חשמלית נדרשות אף הן. ASRC (Air Systems Research Center) , שהיא חלק מ־ Atla, פיתחה והדגימה אב־טיפוס קרקעי של תא האחסון עם משגר טילי אוויר-אוויר, לבחינת פתיחת התא, שחרור הנשק וסגירת התא. כל זאת תחת מגוון תנאי טיסה מדומים.

XF-9-1 - אב הטיפוס של המנוע במטוס F-X - יוצר כבר ביוני 2018 . המנוע ייחודי בשילוב בין דחף גבוה ומבנה צר ואינו דומה לשום מנוע קיים אחר ומפותח על־ידי ASRC . באוגוסט 2019 הודגם דחף מקסימלי של 15 טון (20% גבוה יותר ממנוע אף־ 35). נוסף על כך, ASRC מפתחת מנגנון הנעה וקטורית שמטה את הדחף עד כדי 20 מעלות לכל כיוון.

כטב"מים חדשים.. מטוס אוטונומי שיכול להיות מאויש (כרגע מודגם על מטוס בוכנה קל לאימונים: KM-2D עם חליפת סנסורים לצורך פיתוח האלגוריתמים הנדרשים לטיסה ומעקב אוטונומיים. טס החל מאוקטובר 2018), כטב"מים לפעילות מעבר לטווח הראייה ASRC. הציבה יעד להגיע למטוס קרב אוטונומי תוך 20 שנים.

נשק שגא־קולי. שני פרויקטים בנושא נחשפו: טיל שיוט שגא־קולי המונע במנוע מגח-סילון; פצצה גולשת לשיגור ממטוסים על מטרות קרקעיות וימיות, שמונעת על־ידי מנוע רקטי עם דלק מוצק. הניווט לשני הפרויקטים יהיה לווייני ומתוכננים מגוון רש"קים. יעד המִבצוע הוא 2030.

מיירטים למיגון מפני טילים בליסטיים וטילי שיוט על־קוליים. בימים אלה מפותחות טכנולוגיות הנעה ובקרה המשלבות הנעה וקטורית ודחף צידי (בניצב לגוף הטיל), להשגת יכולת יירוט בגובה רב.

רב"ת (ראש ביות) מכ"מי לטילים. ATLA מפעילה מאמץ מזעור של רב"ת בביצועים גבוהים למגוון טילים, ובהם טיל אוויר-אוויר לטווח בינוני. כאן נעשה מאמץ לשילוב הרב"ת עם המנוע הרקטי בתצורה יעילה שתאפשר הכנסת הטיל לתא פצצות של מטוס חמקן. מחקר זה נעשה בשת"פ עם בריטניה, תוך שימוש ברכיבי טיל Meteor.

טילי חוף-ים (Type 12) וטיל אוויר-ים: יפן מפתחת את הטילים האלה להגנה על חופיה מפני פלישה. האיום על האיים גדל באופן משמעותי באיכות ובכמות, ולכן נדרשות יכולות משופרות:

טווח מוגדל; יכולת ירי על מטרות מהירות; יכולת ירי בו בזמן בספיקת מטרות גבוהה; ירי רב־כיווני ועוד. במסגרת זו מפותחת מערכת טילים רב־משימתית נגד נחתות, כלים אמפיביים ורחפות.

יבשה

רכב אמפיבי. במאי 2019 החלה תוכנית מו"פ בת חמש שנים בשיתוף ארצות־הברית, לפיתוח רכב אמפיבי וטכנולוגיות קשורות שיאפשרו ניידות ימית טובה והצבה מהירה של כוח תוקף.

ארטילריה מתנייעת 155 מ"מ. מעבר לפלטפורמה גלגלית, קיים גם שת"פ עם חברות אמריקניות בנושא.

רק"ם. פיתוח רק"ם גלגלי עם תותח 155 מ"מ. נדרשת תנועה מהירה על כבישים ויכולת הובלה אווירית. בנוסף קיים שת"פ עם חברות אמריקניות בפיתוח רק"ם לחימה ורק"ם לחי"ר.

לוחמה אלקטרונית. ביפן מפתחים מערכת שמנתחת את הסביבה האלקטרומגנטית, כדי לאפשר תקיפה של הפעילות האלקטרונית של האויב ולאפשר עליונות בלוחמת המידע.

ים

סונאר לעומקים משתנים. מערכת משלבת סונאר אקטיבי ומערך חיישני סונאר נגררים. המערכת תאפשר חיפוש מתואם של כלים תת־ימיים באמצעות כמה משחתות, ומיועדת להתקנה על משחתות חדשות. המערכת תאפשר גילוי וסיווג צוללות תחת התרמוקלינה (שכבה דקה אך ברורה בגופי מים כמו אוקיינוס, שבה ככל שמעמיקים השינוי שחל בטמפרטורה מהיר יותר בשכבות שמעל ומתחת). 

אגירת אנרגיה יעילה לצוללות. צוללות יפניות מסוג Soryu הן הראשונות שצוידו במערכת הנעה שאינה זקוקה לאוויר, מה שנותן להן יכולת צלילה ארוכה מאוד. הן הצוללות הקונוונציונליות הגדולות ביותר הקיימות עם דחק של 2950 טון במצב צף, 4400 טון במצב צלילה ואורך של 84 מטרים. בנובמבר 2019 הושקה הצוללת Oryu שלה גם סוללות LiION (בכך היא הראשונה בעולם). הצוללות מונעות בשני מנועי דיזל מסוג סטירלינג של קוואסקי.

תקציב ומדיניות ייצוא

מגבלות ייצוא על שבבי אלקטרוניקה וחומרי גלם מבטיחים את היתרון הטכנולוגי של יפן על שכנותיה. מנגד, מדיניות זו פוגעת ביכולת המכירה של תעשיית הנשק שלה ובאפשרות להוריד מחיר להצטיידות הצבא היפני עצמו. קוריאה אף היא הוסרה מרשימת שותפות הסחר המועדפות, ולכן בקרת הייצוא אליה נעשתה חמורה יותר. הממשל האמריקני לוחץ על הממשלה היפנית לשפר את מאזן הסחר מול ארצות־הברית על־ידי רכש ציוד ביטחוני, לדוגמה, מטוסי F-35 שרכשו היפנים -

שגררו לחץ פנימי יפני לשמר עצמאות ביטחונית. הבעיה היא כדאיות כלכלית נמוכה לנשק יפני, מול כמות המכירה האפשרית הפנימית המוגבלת בתקציב ובבקרת הייצוא החמורה. לכן משרד האוצר היפני מעדיף רכש מטוס מטען אמריקני הרקולס C-130J, על־פני החלופה המקומית Mitsubishi C-2 היקר פי 2. הפתרון יכול להיות הגדלת תקציב הביטחון היפני והרכש הפנימי. תפקיד הצבא כבר השתנה מהגנה עצמית בלבד לפעילות בעולם, כאשר ב־ 2011 הקים הצבא היפני בסיס קבוע ראשון מחוץ ליפן - בג'יבוטי - ומשתתף בכוחות שמירת שלום בעולם. כמו כן ב־ 2018 אושר תקציב ביטחון של 47 מיליארד דולר (צפי של 240 מיליארד דולר עד 2023).

גישה נוספת יכולה להיות הגדלת הייצוא הביטחוני. שני כישלונות משמעותיים מעיבים על כיוון זה: ביטול עסקת הצוללות עם אוסטרליה בשווי 38.5 מיליארד דולר וביטול עסקת המטוס האמפיבי Shinmaywa עם הודו בשווי 1.65 מיליארד דולר. למרות זאת יש גם אירועים חיוביים: שתי עסקאות עם הפיליפינים (עם הסכם מימון נדיב של הממשל היפני) לשתי ספינות רב־תכליתיות מתקדמות (בעלות יכולת אחסון והפעלת מסוק; מערכות קשר מאובטחות; אמצעי מעקב מימיים ותת־מימיים; כשב"ם תת־מימי נשלט) וחתימה אפשרית על חוזה לאספקת מכ"ם הגנת נ"מ בשווי 90 מיליון דולר. מכ"מ זה מבוסס על מכ"מי ההגנה של יפן מפני כלי טייס וטילים בליסטיים.