פרק חמישי: מלחמה טוטלית

עם נפילתה של אל־רקה, כלת המהפכה באביב 2013 נראה היה כי נפילתו של אסד הפכה שאלה של זמן. במשך השנתיים הראשונות למלחמה בסוריה הצליח אמנם המשטר הסורי לשרוד את המהלומות שספג, אבל המורדים הוסיפו להתקדם עקב בצד אגודל — כפר, עיירה ועיר מחוז, האחת אחר השנייה — בדרך להשגת מטרתם. בראשית 2013 הם הצליחו להיאחז במרחבים הכפריים שממזרח וממערב לבירה דמשק (אל־ע׳וטה אל־שרקיה ואל־ע׳וטה אל־ע׳רביה), ובכך סגרו על העיר מכל עבריה. הם אף ניסו לחסום את הדרך המובילה לשדה התעופה הבין־לאומי של דמשק, והצליחו להביא להשבתת הפעילות בו לימים ספורים ובכך לנתק את הבירה הסורית מן העולם החיצון. במקביל ביססו המורדים את שליטתם במרחבים הכפריים שסביב לערים חַמָאה וחֹמץ המצויות במרכזה של סוריה, ואף נראה היה כי יעלה בידם לנתק את צפון סוריה ואת אזור החוף מחלקה הדרומי של המדינה ומדמשק. אך את ההישג החשוב ביותר השיגו המורדים ב־3 במרס 2013, כשהשתלטו על העיר אל־רקה — העיר הגדולה הראשונה שנפלה לידיהם בשלמותה.

כיבושה של אל־רקה ושל המחוז לו שימשה כבירה, עמד בניגוד גמור להישגים המוגבלים שרשמו המורדים עד אז. אלו התבטאו בהשגת שליטה רופפת על המרחבים הכפריים ואזורי הפריפריה במדינה, תוך שהמשטר מוסיף ומקיים שליטה בערים הגדולות ובצירי התנועה הראשיים המחברים ביניהן. כיבושו של מחוז אל־רקה העניק למורדים אפשרות לפעול לכינונה של יישות ממשלתית חלופית, תחת המשך ההישענות על מערך השירותים של המדינה הסורית, אלא שמשימה זו הייתה כנראה הרבה מעבר ליכולתם. בהצלחתם זו של המורדים הייתה משום נורת אזהרה בכל האמור בכיוון שאליו צועדת המהפכה בסוריה, וזאת בשל הצביון הכאוטי שבו אופיין מהלך ההשתלטות על העיר אל־ רקה ויותר מכך, נוכח העובדה שקבוצות של חמושים ובהן קבוצות בעלות גוון אסלאמי הן שנתנו את הטון במאבק לכיבוש העיר ומאוחר יותר בניהול ענייניה לאחר שנפלה לידיהם.

מכל זה עלה כי המורדים נעדרו את הכוח והיכולת — את העוצמה הצבאית ובעיקר את הלכידות ואת אחדות השורות ובעצם גם הנהגה אפקטיבית, צבאית ומדינית כאחת, הנדרשות כולן כדי להכריע ולמוטט את המשטר הסורי. זה הוסיף גם ברגעי שפל אלו להחזיק מעמד. ובכל זאת רבים תהו האם יעלה בידי אסד להוסיף ולהחזיק בשלטון אם תימשך המגמה שאפיינה את המלחמה בסוריה בשנותיה הראשונות, שפעלה לטובת המורדים ולרעתו של המשטר.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן