חזבאללה וחמאס: הסיוע הצבאי לאזרחים במשבר הקורונה בלבנון ובעזה

ישראל נמצאת בעיצומו של משבר בריאותי, חברתי וכלכלי. ככל שהחריף המצב ועלה מספר החולים, הוחלט לשלב את פקע"ר בניהול המשבר לצד משרד הבריאות: מוקדי נדבקים הוכרזו כשטח שבו המשטרה והצבא מנהלים את המשבר יחדיו, וברחבי הארץ חיילים מתגברים את השוטרים במשימות סיור ואכיפת הסדר. עולה השאלה, האם היה תקדים מעין זה בעבר? נשאלת השאלה, האם לנוכח המשבר הגלובלי גם מדינות ערב השכנות בזירה האזורית מערבות את הצבא בעזרה לאוכלוסייה אזרחית? ניתן לדון בשני מקרי בוחן, שבו לצד הצבא משמש ארגון אחר כמדינה בתוך מדינה.

לבנון וחזבאללה

גם במדינות ערב השכנות מערבים בימים אלה את הצבא בעזרה לאוכלוסייה אזרחית. בלבנון,  שבה לצד הצבא משמש ארגון חזבאללה "מדינה בתוך מדינה", מתמודדים עם משבר חריף ביותר. המדינה נמצאת בפשיטת רגל כלכלית ובמשבר תברואתי חמור, בעל פוטנציאל לגרום למגפות. ב־21 בפברואר 2020 התגלתה חולת הקורונה הראשונה במדינה - בת 45 שחזרה מעיר הדת קום באיראן. כתוצאה מכך, הוכרז על סגירת מערכת החינוך בין התאריכים 29 בפברואר-8 במרס. בתקופה הנדונה הוצאו באופן יומי דיווחים מבתי החולים במדינה, לדוגמה מבזקי אתר לבנון 24, שהציג דיווחים יומיים מבית החולים רפיק אל־חרירי בבירות. לפי דיווחים אלה, גרף הנדבקים עלה בכל יום בתקופה הנדונה בכמה מקרים, כאשר כמה מהם קריטיים. ככל שהחריף המצב, הכריזה ממשלת לבנון על מצב גיוס כללי, בין 29-15 במרס, שכלל את פריסת כוחות צבא לבנון לכמה אזורים במדינה, במטרה לאכוף ציות לסגר. במסגרת זו הפעיל הצבא רמקולים שקראו לאזרחים שלא לצאת, רק במקרי חירום.1 אתר משרד הבריאות הלבנוני מציג נתונים יומיים בדמות טבלאות "סרוקות". שיטה דומה ניתן לראות בדיווחי צבא לבנון באתרו ובדף הטוויטר הרשמיים שלו. במקביל, פעל צבא לבנון להקלת המצב בחברה האזרחית. למשל, תמונות מאפריל 2020 שבהן נראים חיילים מחלקים חבילות מזון למחוזות העיקריים שנפגעו מהנגיף: עקאר, טריפולי ואל־קורה בצפון לבנון.2

ב־16 במרס הצהיר מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, כי תנועתו מייעדת את כל משאביה (כוח אדם, מוסדות ומשאבים חומריים), לרשות משרד הבריאות הלבנוני כדי לסייע למדינה להתמודד עם מגפת הקורונה.3 ב־27 במרס דיווח חזבאללה כי גייס כ־25 אלף אנשים, כולל כ־500 רופאים, 3,000 אחיות, חובשים בעלי ניסיון קרבי ועוד כ־20 אלף אנשי סגל רפואי, לצד בתי חולים מצוידים. כמו כן שכר חזבאללה בתי חולים פרטיים ומלונות נטושים להקמת שלושה בתי חולים שדה במידת הצורך, ו־32 מרכזים רפואיים שהוכנו ברחבי לבנון. להוכחת המחויבות של הארגון הכריז ראש המועצה המבצעת של הארגון, האשם סאפי א־דין, כי חזבאללה הוא חלק ממדינת לבנון ונושא באחריות גדולה שבמסגרתה: "יש להשתמש בכל האנרגיות, כדי להיפטר מן המגפה ומהשלכותיה".4

הרשות הפלסטינית

גם הרשות מתמודדת עם התפשטות הנגיף. משרד הבריאות הפלסטיני מפעיל אתר אינטראקטיבי ששודרג בתחילת אפריל. ב־6 בחודש הייתה ההודעה הרשמית העדכנית ביותר סרוקה, לאחר שלא עודכנה מ־1 באפריל, ותוך כמה ימים הפך האתר אינטראקטיבי והציג נתונים עדכניים (נכון ל־12 באפריל), המחולקים למפת המחוזות.

לרשות יש 205 מכונות הנשמה לטובת 2.5 מיליון תושבי הרשות (לא כולל רצועת עזה). אתגר נוסף הוא מספרם הרב של פועלים (כ־150 אלף לדברי הרשות) שיוצאים לעבודה בישראל ומזרימים 2.5 מיליארד דולר בשנה - כ־13% מסך כל ההכנסות ברשות. חלק גדול מהם החל לחזור הביתה מחשש מהמצב שהחריף, מגעגועים או מהיעדר מקום לישון בישראל בנסיבות הקיימות. חזרה זו של פועלים תתעצם מתחילת חודש הרמדאן ב־23 באפריל, והרצון להיות עם המשפחות. פועלים אלה הם קבוצת סיכון כנשאים אפשריים של וירוס הקורונה, ועל רקע זה הורה ראש הממשלה של הרשות, מוחמד אשתיה, על צעדי אכיפה שימנעו תנועה בין הערים.5

רצועת עזה וחמאס

בתי החולים והאמבולנסים, כמו כל מערך הבריאות ברצועת עזה, שימשו במהלך השנים מקום מסתור לאמצעי לחימה ומחבלים של תנועת חמאס.6 ואולם, למרות חוסרים בציוד, פורסמו מקרים שבהם סירב ממשל חמאס לקבל ציוד רפואי מישראל.7 בשל הקורונה הסבו בחמאס את בית חולים התורכי בעזה לטיפול בחולים,8 והקימו בזמן שיא בית חולים שדה ברפיח לקליטת חולי קורונה.9 צוותי שטח של חמאס הופעלו לחיטוי ולניקוי רחובות, חנויות ומוסדות ציבור.10 ב־24 במרס, במסגרת מאמצי חמאס להשיג שליטה על המשבר, הכריזו על סגירת כלל המסגדים ברצועה.11 כמו כן נקטו פעולות הסברה בכלי התקשורת הרשמיים של התנועה, כדוגמת הודעות רשמיות מטעם מרכז הידיעות והמידע הממשלתי בעזה (מעין משרד הסברה), המפרט הוראות התנהגות לאוכלוסייה האזרחית והמדיניות לאור המשבר. דוגמה לכך ניתן לראות בציוץ בדף הטוויטר הרשמי של מרכז הידיעות והמידע ב־5 באפריל, ולפיו הסתיימו הליכי ההסגר הזהיר (בידוד) במחוזות חאן־יונס ורפיח, ל־321 אזרחים.12

ממד ההיערכות הלוגיסטית של ממשל חמאס בא לידי ביטוי בדיווח שהוצג בערוץ התורכי בערבית, ובו נמסרה אזהרה שפורסמה בשבת, 4 באפריל, מטעם משרד הבריאות של ממשל חמאס בעזה, שלפיה תיגמר אספקת הבדיקות של הנגיף תוך ימים ספורים. לפי הפרסום, משרד הבריאות של חמאס יאבד את יכולתו לבדוק את נגיף הקורונה תוך ימים, בשל מחסור בחומרי המעבדה הנחוצים למטרה זו. לדברי המשרד: "הוא זקוק בדחיפות לאספקת 100 מערכות הנשמה ו־140 מיטות טיפול נמרץ כדי להתמודד עם קורונה".13 נתון זה מעמיד בסימן חשוב את הפרסומים שהוצגו לעיל, בדבר סירובו לקבל ציוד רפואי מישראל, בייחוד לאור המצב המדווח בערוץ התורכי. נכון להיום, המצב מאופיין כנתון תחת שליטה על־ידי הרשות הפלסטינית וממשל חמאס, אך מצב זה נזיל ועלול להשתנות.14

סיכום

על רקע מצב כלכלי קשה, המעורבות בלחימה בסוריה וחוסר היציבות הפוליטית, הלכה וגברה הביקורת נגד חזבאללה בלבנון. משבר הקורונה הביא את הארגון להצהרות פומביות על המחויבות הפטריוטית שלו למדינה. הוא הקצה ציוד וכוח אדם לשימוש גורמים ממשלתיים רשמיים, ובכך הציג עצמו כנאמן ללבנון ומוסדותיה.

בשנתיים האחרונות קיימו בחמאס הפגנות במוקדים רבים לאורך גדר הרצועה (צעדות השיבה), והשקיעו משאבים רבים למאבק צבאי ולא באוכלוסייה האזרחית. במרס 2019 ניסו אזרחי הרצועה לקיים הפגנות נגד ממשל חמאס, על רקע יוקר המחיה. הפגנות אלה דוכאו. בשל התפתחות המשבר ברצועת עזה ותחילת צעדי טיפול בחולים בנגיף הקורונה, יש לעקוב אם חמאס ישנו את העדיפות לטובת נושא הבריאות, שהוא צורך קיומי של הציבור, שם ויפעל לשם כך בתיאום הדוק יותר עם ישראל. נראה כי ממשל חמאס מנסה לשדר דימוי של ממשל דמוי מדינה, המגבשת תוכנית התמודדות עם המשבר, ולכן יפנו את המשאבים לממד האזרחי.

חזבאללה וחמאס שמו במשך שנים דגש מוצהר על היותם אגודות צדקה ועזרה הדדית ברוח האסלאם. המצב המשברי הביא את הארגונים ליישם באופן פעיל את אפיקי הצדקה בפועל, ולא מן הפה אל החוץ.

* "מערכות עורף" הוא מיזם משותף ל"מערכות" - בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי ומפקדת פיקוד העורף. עורך ראשי: תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד. הדעות והתפיסות המובעות במאמרים מבטאות את דעתם האישית של הכותבים.