המגזר השלישי: שותף חשוב בשעת חירום

ילדי עולים במרכזי קליטה בתקופת הקורונה. צילום: פגי פייקר

בעולם המוכנות לחירום מהווה אירוע הקורונה תרחיש קיצון. אנו מתבוננים בשבועות האחרונים בארגונים בהתנהלותם של גופים, ממשלות וארגונים בין־לאומיים, המתמודדים עם הצורך לבלום את התפשטות הנגיף ועם צמצום התחלואה והתמותה, אך גם עם ההשפעות הרבות הנוספות שיש למגפה - על הכלכלה, על החברה, על רווחת הפרט, ועל שרידותם ורציפות פעילותם של ארגונים ומבנים חברתיים שהכרנו קודם. 

במאמר זה אעמוד על תרומתם של ארגוני חברה אזרחית לאירועי קיצון, ועל הקשר בין המוכנות לחירום באירועי ביטחון, המוכרים בישראל זה שנים, ובין המוכנות וההיערכות הנדרשות במשבר קיצון מסוג אחר, דוגמת משבר הקורונה.

ב־17 השנים האחרונות עמדה לי הזכות להיות חלק מפעילות הסוכנות היהודית, אחד מארגוני החברה האזרחית הגדולים והוותיקים בישראל והארגון היהודי הגדול בעולם, ובעשור האחרון ליוויתי מטעמו אירועי חירום רבים בארץ ובעולם. מתוך ניסיון זה ולצד היכרות עמוקה עם ארגוני מגזר שלישי רבים בארץ ופועלם בעיתות חירום, קיבלתי על עצמי משימה שאיש לא נדרש אליה קודם לכן - סקירת התפתחות עבודת הארגון בשעת חירום. הקורא המלומד, שיחפש מראי מקום בדבריי, כמעט לא ייתקל בהם, בשל ראשוניותו של המסמך. כולי תקווה כי קריאתו תעורר עניין אקדמי ואחר בקרב קוראיו ותעודד כתיבה נוספת בנושא זה.

מסורת של סיוע בשעת חירום            

הסוכנות היהודית, אשר ציינה לאחרונה 90 שנים להיווסדה, מילאה את תפקיד הממשלה שלפני הקמת המדינה וחלשה על כל תחומי החיים של היישוב היהודי. היא עסקה, בין שאר תפקידיה ההיסטוריים, במתן פתרונות למצבי חירום ביישוב היהודי בישראל ובקהילות יהודיות בעולם. כבר בשנות ה־30 של המאה הקודמת העניקה סיוע לצורך שיקום פיזי של יישובים וקהילות שנפגעו בפרעות שהתחוללו בארץ ישראל, העבירה תמיכה כספית לנפגעים ועזרה בהשתלבותם מחדש בשוק העבודה. כמו כן דאגה לפיצוי על אובדן הכנסה, פעלה למתן סיוע נפשי ועוד.1 המקור הכספי לפעולות אלה היה אז, כמו היום, בעיקר תורמים ברחבי העולם.

לאחר הקמת המדינה, עם הסדרת מעמדה של הסוכנות היהודית מול ממשלת ישראל, זכה הארגון לסטטוס מיוחד המבדל אותו מארגונים אזרחיים אחרים.2 הגם שהטיפול בנושאי חירום ומשבר היה כמובן בידי המדינה, באמצעות הממשלה, המשיכה הסוכנות היהודית בעיתות חירום בישראל להפנות משאבים של תרומות העולם היהודי לצרכים שונים בישראל. בשנת 2002 הוקמה בתמיכת תורמים יהודים בעולם קרן סיוע לנפגעי טרור, מיסודה של הסוכנות היהודית. הפדרציות היהודיות בצפון־אמריקה וקרן היסוד, שותפיה המרכזיים של הסוכנות היהודית, רצו בדרך זו להביע סולידריות עם נפגעי הטרור בישראל. מאז הקמתה העניקה הקרן סיוע כספי משמעותי לאלפי בתי אב של נפגעי פעולות איבה.3 נוסף על כך מלווה הסוכנות היהודית את תושבי עוטף עזה, המתמודדים עם מציאות יום־יומית לא פשוטה, כמעט שני עשורים, ומסייעת להם באפיקים שונים.

גם בזירה הבין־לאומית המשיכה הסוכנות לטפל במהלך השנים באירועי חירום שונים בקרב הקהילות היהודיות, ובהם מבצעי עליית הצלה של יהודים במצבי משבר, הגשת סיוע וסולידריות לקהילות לאחר התרחשות אירועי טבע משני מציאות דוגמת הוריקן "אירמה" בארצות־הברית, וכמובן מתן סיוע לקהילות לאחר פיגועים ואירועים אנטישמיים. בעקבות החלטת ממשלה מ־2008 הוקם מטה חירום שמנוהל על־ידי הסוכנות היהודית ומיועד לטיפול במשברי הביטחון של הקהילות בחו"ל.4 בעשור האחרון הוקמה קרן סיוע לביטחון הקהילות היהודיות. מאז הקמתה, בעקבות הפיגוע הקשה בבית הספר בטולוז, צרפת, במרס 2012, השקיעה הסוכנות היהודית יותר מ־14 מיליון דולר באבטחת מאות מתקנים יהודיים בכ־60 מדינות.5

דרך נוספת להגשת עזרה לקהילות היא בעזרה בהתמודדות מנטלית לצורך השגת חוסן נפשי. הניסיון הישראלי המקצועי הארוך אפשר, למשל, לשגר מומחים ישראלים מובילים בתחום הטראומה למקום מושבה של קהילה יהודית חזקה בפיטסבורג, ארצות־הברית, ב־2018, לאחר הפיגוע הנורא בבית הכנסת "עץ החיים - אור לשמחה". מהלך זה נתפס כמחווה ייחודית ומשמעותית להבעת סולידריות כלפי הקהילה ומנהיגיה.

מוכנות ארגונית למצב חירום

העיסוק השיטתי של הארגון בהיערכות למצבי חירום בישראל החל מיד לאחר מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006. עם פרוץ המלחמה מצאה את עצמה הסוכנות אחראית לשלומם ולביטחונם של עשרות אלפי עולים במרכזי קליטה, מאות תלמידים בכפרי נוער, אלפי קשישים המתגוררים בבתי חברת הבת "עמיגור" ומאות צעירים מחו"ל שהשתתפו בפעילות הארגון. בעקבות בקשות מהשטח, הרחיבה הסוכנות היהודית את פעילותה וסייעה למעגלים נוספים, ברשויות המקומיות וברשויות החירום, לצורך רכישת ציוד למקלטים, ציוד מגן לצוותי חירום, משחקים להפעלת ילדים ועוד.

שינוי מהותי באופי הפעילות התבטא ביוזמתה לקחת חלק פעיל ומרכזי בהוצאתם של ילדים ובני נוער מאזור העימות, לאזורים מוגנים. בתמיכת יהדות העולם הצליחו למעלה מ־40 אלף ילדים ובני נוער לבלות, למשך פרקי זמן משתנים, ביישובים שלווים יותר בארץ.

גם בתום המלחמה השתתפה הסוכנות היהודית במיגון ובבינוי של מבני ציבור חיוניים לשעת חירום, העניקה הלוואות לבעלי עסקים שנפגעו כתוצאה מהפגיעה במשק, הפעילה קרן העשרה לילדים ובני נוער בעשרות יישובים בפריפריה, הובילה פעילויות לקידום קיום משותף בערים מעורבות שבהן נפגע מרקם החיים המשותף בין יהודים ובין ערבים, חילקה מלגות לסטודנטים משרתי מילואים והעניקה מלגות לסטודנטים בפריפריה כחלק מתהליך פיתוח דמוגרפי של הקהילות ועוד.

הניסיון הרב שצברה הסוכנות בהתמודדות עם מצבי חירום, הוביל למיסוד התחום בעשיית הארגון. בעקבות זאת הוגדרה משימה ייעודית שמטרתה, בין השאר, שמירה על רציפות תפקודית של הארגון בפעילות חינוכית בלתי פורמלית של ילדים ובני נוער באזורי עימות בחברה הישראלית.

כך הפכה הסוכנות היהודית לאחד הארגונים החשובים במגזר השלישי בשעת חירום, עם בנייתו של מטה החירום הבין־מגזרי ברח"ל ובפיקוד העורף. ב־2011 הוטלה המשימה על האגף החדש למשימות מיוחדות ושעת חירום. האגף פעיל בזירה האזרחית בישראל, מייצג את הארגון בפורומים השונים, מרחיב ומעמיק את שיתופי הפעולה עם משרדי ממשלה ועם רשויות שונות בכל הנוגע למצבי חירום.

ב־2012 זימנה המציאות לסוכנות היהודית ניסיון משמעותי - במהלך מבצע "עמוד ענן". גם בסבב זה הפעיל הארגון פעילות של הפוגות יומיות, הפעם ל־30 אלף ילדים המתגוררים ביישובי עוטף עזה, תוך תיאום מלא מול רשויות המדינה ומול ארגוני החברה האזרחית. לאחר המבצע העמידה הסוכנות שוב הלוואות לעסקים, מענקים לסטודנטים, מענקי שיקום לנפגעי טרור ועוד.

בתום המבצע ולאחר הפקת הלקחים ממנו ארגנה הסוכנות היהודית את תפקידה במצבי חירום בשני אפיקי פעולה מרכזיים:

• עדכון תפיסת הפעלה בשעת חירום: במסגרת פרוטוקול החירום החדש, נוסד מטה חירום ארגוני, הוגדרו מנגנוני קבלת ההחלטות ותחומי הסמכות והאחריות של בעלי התפקידים והותאמו שיטות הפעולה של יחידות הארגון לשעת חירום. נוסף על חטיבת הביטחון ואגף שעת החירום סימנה הסוכנות בעלי תפקידים נוספים ב־47 אזורים ברחבי הארץ, כשותפים חשובים באזורם, לצד הרשויות המקומיות וגופי החירום וההצלה הממלכתיים.
• שימוש בתשתיות ארגוניות לטובת משימות בשעת חירום:

חדר המצב - חמ"ל מאויש 24/7 שמפעילה חטיבת הביטחון של הסוכנות היהודית קיבל תפקיד מרכזי בפעילות הארגון.

מרכז השירות הגלובלי - מרכז השירות, שמתפקד בימי שגרה כמוקד טלפוני, הופך במצבי חירום לכוח המגייס מומחים בתחומים שונים למשימות מיוחדות. יתרונו ניכר גם באיוש של כוח אדם איכותי, דובר שש שפות שונות, וביכולתו לתת מענה מיידי בשעות לא שגרתיות.

במקביל להתאמת התשתיות הארגוניות פעלה הסוכנות לקדם את מוכנותה לשעת חירום ולהבטיח כי בעת משבר תעמוד לרשותה תמונת מודיעין מהירה ואמינה.

בזירה הביטחונית המשיכה חטיבת הביטחון של הסוכנות היהודית במאמצי תיאום ושיתוף פעולה עם רשות החירום הלאומית, צה"ל ופיקוד העורף, משטרת ישראל וגופים נוספים, אל מול תרחישי הייחוס הלאומיים השונים. הארגון השתתף בתרגילי העורף הלאומיים "נקודת מפנה" ובדיוני השולחנות והפורומים השונים לתיאום העבודה במצבי חירום.

בזירה האזרחית הוביל אגף שעת חירום של הסוכנות היהודית העמקה של שיתופי הפעולה, ושל התיאום עם אנשי הקשר במשרדי הממשלה ועם ארגוני החברה האזרחית השונים, בכל הנוגע להתמודדות עם מצבי חירום.

ב־2014, במבצע "צוק איתן", מצאה עצמה הסוכנות היהודית מוכנה מאי פעם למעבר משגרה לחירום, ושימשה שחקן מרכזי בשולחנות החירום הבין־מגזריים. תחום המוכנות לשעת חירום הפך לחלק משמעותי מן התרבות הארגונית, וכך ניתן סיוע לכ־72 אלף ילדים ובני נוער בחברה הישראלית. לאחר המבצע סייעה הסוכנות באופן משמעותי גם במהלכי השיקום ובמעגלי ההתייחסות השונים, בדומה לאירועים קודמים: הלוואות לעסקים שנפגעו מהמבצע, מלגות לסטודנטים באזורי עימות, מענקי שיקום מהקרן לנפגעי טרור למאות משפחות, תמיכה בחיילים בודדים שנפגעו במבצע ועוד.

מאז מבצע "צוק איתן" ועד היום התנסה הארגון בעשרות סבבי הסלמה ביטחוניים באזור הדרום, ובמצבי חירום לאומיים נוספים, בהם: אסון הכרמל (2010), גלי השריפות (2016, 2019) ואירועי מזג אוויר קיצוניים שונים. נוסף על כך, העמידה הסוכנות היהודית את חברת הבת "עמיגור" כקבלן ביצוע של הממשלה ומס רכוש לטיפול בפגיעות פיזיות ברכוש אזרחי.

סבתא ונכדה במרכז הקליטה בקרית גת. צילום: פגי פייקר

התארגנות למצבי חירום במצב פנדמיה

אירוע פַּנְדֶּמְיָה (מגפה כלל־עולמית), בהיותו התרחשות גלובלית וחסרת שליטה, מייצר אדוות של השפעה - מרמת הפרט הבודד, עבוֹר למדינות לאום, כלכלות לאומיות, חברות רב־לאומיות וכלה במעצמות כלכליות וצבאיות. גם את הסוכנות היהודית - שפעילותה פרוסה על־פני כ־30 מדינות, עם רשת של כ־500 שליחים ברחבי העולם וכ־700 עובדים בישראל - הפתיעה מגפת הקורונה.

מיד כשחלחלה ההבנה שלאירועים במזרח אסיה עלולה להיות השפעה נרחבת, הנחתה הנהלת הסוכנות היהודית את עובדיה לקיים מתכונת מצומצמת של מטה החירום כבר בסוף ינואר 2020.

בתחילה עסק הארגון בעיקר בסוגיות כוח אדם ולוגיסטיקה של טיסות עובדי הארגון בעולם, ובשלב מוקדם יחסית גם בהיערכות לאפשרות של מעבר לעבודה מרחוק וברכישת ציוד מיגון וחיטוי לצוותים ולמשתתפי התוכניות. עם ההבנה כי מדובר באירוע הדורש תשומת לב מיוחדת גם ביחס לאירועי חירום אחרים, הופעל מטה החירום הארגוני במתכונת מלאה. כמו כל ארגון גלובלי אחר, מצאה את עצמה הסוכנות היהודית מתנהלת בכמה זירות.

בישראל נדרשה הסוכנות היהודית להתמודד עם המציאות החדשה שנוצרה, כמו כל הארגונים והתושבים בארץ. פרט לכך, במסגרת היערכות מיוחדת שנקט הארגון, הושם דגש בשמירה על המטרות הבאות:

• הבטחת המשך העלייה לישראל תחת מגבלות משרד הבריאות, והנגשת הנהלים המשתנים בשפות השונות למי שעתיד להגיע בקרוב לישראל, בתיאום מתמיד עם רשויות המדינה.
• קליטה ראשונית של עולים חדשים וליווי העולים שנדרשו לתקופת בידוד, לרבות הספקה של סלי מזון וציוד בסיסי, בשיתוף ובתיאום עם משרד העלייה והקליטה.
• ליווי של כ־6,000 עולים חדשים במרכזי הקליטה, ובהם 1,100 תלמידים שלימודיהם הופסקו.
• ליווי של מאות נערים חסרי עורף משפחתי המתגוררים בכפרי הנוער של הסוכנות היהודית, שנותרו בפנימיות.
• ליווי מנהלת "מסע", שבתקופת ההתפרצות היו בארץ תחת חסותה כ־6,000 צעירים יהודים מרחבי העולם.
• ליווי חברת הבת "עמיגור", המשכנת בבתים כ־7,000 קשישים, והבטחת בריאותם ביותר מ־50 מתקנים שונים ברחבי הארץ.
• תמיכה בחברת הבת "פותחים עתיד", המלווה אלפי ילדים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל.
• סיוע לשני קהלים עיקריים: למלכ"רים, שספגו פגיעה משמעותית כתוצאה מהמשבר, באמצעות קרן הלוואות וייעוץ שהוקמה על־ידי "עוגן" והסוכנות היהודית; ולבעלי עסקים קטנים ובינוניים, אשר נפגעו כתוצאה מהמשבר, באמצעות קרן ההלוואות לעסקים.

מעבר לים רוכז המאמץ בראש ובראשונה בסיוע לקהילות היהודיות. בעקבות הקורונה נקלעו קהילות ומוסדות, ובהם גם כאלה שהיו בעבר יציבים מבחינה כלכלית, לקשיים כספיים חמורים והם מתקשים לשמר את הפעילות הקהילתית ולתת מענה לצרכים שונים בקהילה כפי שנהגו בעבר.

מוסדות קהילתיים נפגעו באופן משמעותי, פעילויות חינוכיות הופסקו ושירותים חיוניים בתחום הרווחה, ובהם כאלה הכוללים סיוע לאוכלוסיות נזקקות, נמצאים בסכנת סגירה. לפיכך, הקימה הסוכנות היהודית מנגנון לסיוע לקהילות יהודיות שנפגעו מן המשבר בצורה דרמטית, כמו באיטליה. הוקמה קרן חירום לטובת קהילות יהודיות, שתעניק הלוואות מיידיות, ללא ריבית ובתנאים מיוחדים, לארגונים קהילתיים המספקים שירותים חיוניים לקהילות.

נוסף על כך, עמדה לפתחה של הסוכנות היהודית הדאגה לשלומם ולביטחונם של מאות שליחי הסוכנות היהודית, עובדיה ובני משפחותיהם ברחבי העולם.

אין חכם כבעל ניסיון

למרות העובדה שפנדמיה לא הייתה בין תרחישי הייחוס שאליהם נערכה, השכילה הסוכנות היהודית למעבר מהיר משגרה לשעת חירום. עם פרוץ המשבר היו בידיה הנכסים הבאים:

מנגנוני קבלת החלטות בשעת חירום - לארגון מערכת נהלים ברורה מאוד לעבודה בזמן חירום, הכוללת הגדרות ברורות של תהליכי קבלת החלטות בעת כזאת.

תשתית דיגיטלית מתקדמת - בהיותה ארגון גלובלי, המתרכז בפיתוח תוכניות וכלים המאפשרים מפגשים בין קהלים שונים ברחבי העולם היהודי, חלק לא מבוטל מעבודתה של הסוכנות היהודית מתבסס על שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים. במציאות שבה היה על ארגונים במשק הישראלי להעביר 70% ממצבת כוח האדם לעבודה מרחוק, כ־50% מכוח האדם של הסוכנות היהודית יכול היה לעשות כן באופן מיידי.

רישות בקרב משרדי ממשלה ובחברה האזרחית - הסוכנות מרושתת עמוק בחברה הישראלית, במשרדי הממשלה, במערכת הביטחון ובחברה האזרחית.6

תרבות ארגונית של עבודה בשגרת חירום - לסוכנות ניסיון רב בתרבות ארגונית של עבודה בשעת חירום ויכולת לתת מענה לצרכים משתנים באופן מהיר מאוד, תוך הפעלה מיידית של שגרת פעולה חדשה ושונה.

תשתיות אלה, שאפשרו את השמירה על הרציפות התפקודית של הארגון, לא היו עומדות לרשותו לולא הניסיון המצטבר והעשיר שצבר בשנים האחרונות, בהתמודדות עם משברי חירום ביטחוניים בישראל. ניסיון זה, שנשען לאורך שנים ארוכות על תמיכת הפילנתרופיה היהודית ברחבי העולם, ובעיקר הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) וקרן היסוד, הוא שאפשר את הטמעת מנגנוני העבודה המאפשרים מעבר מיידי לעבודה במתכונת המותאמת לשעת חירום.

לקראת אסטרטגיית יציאה

אחד האתגרים המרכזיים שהעמידה מגפת הקורונה בפני כל ארגוני החברה האזרחית הוא היכולת לשמור על רציפות תפקודית של הפעילות החיונית. במבחן התוצאה, בארבעת השבועות הראשונים של המשבר הצליחה הסוכנות היהודית לשמר חלק ניכר מפעילותה, ובכך לאפשר את עלייתם של כ־1,300 עולים חדשים, להמשיך וללוות אלפי עולים חדשים במרכזי הקליטה, מתוכם כ־1,100 ילדים ללא מסגרת חינוכית, להבטיח טיפול וליווי של עשרות עולים במרכזי קליטה, לאפשר העברה של חלק מן הפעילות החינוכית לאמצעים דיגיטליים ולתת מענה בריאותי וסוציאלי ל־7,000 קשישים בבתי חברת הבת "עמיגור". נוסף על כך הצליח הארגון להגיש סיוע גם לארגונים אחרים בחברה האזרחית בישראל, באמצעים כספיים ובמתן שירותי ייעוץ והדרכה שיסייעו לכושר שרידותם.

הסוכנות היהודית שמרה על תפקידה כמובילת מטה החירום של העם היהודי והייתה, ועודנה, שותפה של הקהילות היהודיות ברחבי העולם. בעת כתיבת שורות אלה, הוכרז על הקמת מטה החירום של הארגונים היהודיים, בראשות יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג ושרת התפוצות ציפי חוטובלי, במטרה למפות את היקף הפגיעה בקהילות, לבחון את משמעות השיקום הקצר וארוך הטווח ולהיערך לגל שני אפשרי. 

בימים אלה, בהם ארגונים ברחבי העולם מתכננים את אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מקיימת גם הסוכנות היהודית תהליכי הפקת לקחים וגיבוש תובנות בעקבות המשבר. כך ניתן יהיה ליישם את הלמידה המשמעותית שהקנו החודשים האחרונים לטובת המשך פעילות הארגון ב"יום שאחרי", תוך הסקת מסקנות והיערכות מיטבית לגל שני אפשרי.

לימודי אולפן עברית בזמן קורונה. צילום: פגי פייקר

* "מערכות עורף" הוא מיזם משותף ל"מערכות" - בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי ומפקדת פיקוד העורף. עורך ראשי: תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד. הדעות והתפיסות המובעות במאמרים מבטאות את דעתם האישית של הכותבים.