כיצד מתחילה מלחמה שאיש לא רוצה בה? בירור תופעת ההסלמה הלא מתוכננת

בסוף כל שנה אזרחית מציג אגף המודיעין לפורום המטה הכללי ולקבינט המדיני־ביטחוני הערכת מצב שנתית. כמדי שנה, הוגשה הערכה כזאת בסוף 2017. האמירה המרכזית שלה הייתה שהסבירוּת למלחמה יזומה בשנת 2018 נותרה אפסית, אך עם זאת הסבירוּת להסלמה שתתפתח מאירוע נקודתי עלתה באופן משמעותי.

ההערכה הזאת, שבמבט ראשון יכולה ליצור - שלא בצדק - תחושה של סתירה פנימית, אינה חדשה, ולמעשה עומדת בלב הערכת המצב של הקהילה האסטרטגית בישראל בשנים האחרונות. יתֵרה מזו, כשבוחנים לאחור את שתי המערכות המשמעותיות ביותר שניהלה מדינת ישראל בשנות ה־2000 - מלחמת לבנון השנייה ב־2006 ומבצע "צוק איתן" ב־2014 - ההסבר המקובל הוא שבשני המקרים לא הייתה החלטה יזומה ומוקדמת של אחד הצדדים לצאת למלחמה.

מזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה אמר ב־2006, על־פי עדותו שלו, שהוא לא העריך שתקיפת חזבאללה ב־12 ביולי 2006, שבה נהרגו שלושה חיילים צה"ל ונחטפו שניים, תוביל למלחמה. בנוגע למבצע "צוק איתן" - קיימים אמנם חילוקי דעות לגבי הסיבות לפרוץ הלחימה, אך הדעה המקובלת בצבא ובקרב רוב גורמי הביטחון היא שהלחימה הייתה תוצאה של דינמיקה של הסלמה, ולא החלטה יזומה של אחד הצדדים.

למרות השימוש הגובר במונח דינמיקה של הסלמה, או הסלמה לא מתוכננת - כפי שתיקרא התופעה בעבודה הזאת - נראה שהעיסוק בו נעשה ללא ניתוח שיטתי של מקורות התופעה וללא בחינה של מסד הידע בנושא שהתפתח בהקשרים אסטרטגיים אחרים. לנוכח העובדה שהתופעה לא זכתה לעיסוק מקצועי, ארגז הכלים להתמודדות עִמה דל מאוד. התופעה נתפסת במקרה הרע כגזירת גורל, ובמקרה הטוב כסוגיה המחייבת שיקול דעת. מכל מקום, למקבלי ההחלטות - הן בדרג הצבאי והן בדרג המדיני - אין מסד שיטתי לזיהוי אפשרות של הסלמה לא מתוכננת, ואין ידע וכלים למנוע אותה, או לשפר את ההתמודדות עִמה כאשר היא מתרחשת.

עבודה זו מנסה לתרום לגיבוש מסד ידע כזה באמצעות חקר ההיבטים התיאורטיים והתפיסתיים של התופעה, ובאמצעות בחינתם בהקשר הייחודי של ישראל. הפרק הראשון מציע מסגרת תפיסתית של המונחים הסלמה והסלמה לא מתוכננת. בפרק ייבחנו מקורות המונח הסלמה לא מתוכננת שגובש על־ידי כמה חוקרים בתקופת המלחמה הקרה ובהקשר של עימות גרעיני פוטנציאלי בין שתי המעצמות העולמיות. בפרק הזה אסקור את המקורות התיאורטיים של התפתחות הרעיון של הסלמה לא מתוכננת, ואנתח את הסיבות העיקריות להתפתחות התופעה הזאת כפי שעולה מן הספרות המקצועית הענֵפה של התקופה ומקריאה ביקורתית של מקרי הבוחן המרכזיים שבהם עסקה הספרות הזאת.

הפרק השני ידון במסד התיאורטי שגובש במסגרת ההקשר האסטרטגי של המלחמה הקרה ותיבחן בו השאלה אם הוא משרת את ההבנה של תופעת ההסלמה הלא מתוכננת גם בעולם העימותים הא־סימטריים המאפיין את המאה ה־21. לשם כך תיבחן ההשפעה של מאפייני העימותים הא־סימטריים על הפתולוגיות העיקריות של הסלמה לא מתוכננת שזוהו בפרק הראשון. הפרק השני יבקש להראות כי על אף שההקשר האסטרטגי השתנה באופן מהותי, התובנות בנוגע להסלמה לא מתוכננת שגובשו בתקופת המלחמה הקרה מייצרות עדיין מסד חשוב להבנת התופעה גם במאה ה־21.

בפרק השלישי של העבודה ייערך ניתוח של מערכת "צוק איתן" בין ישראל לחמאס כמקרה בוחן לעימות שמקורו בהסלמה לא מתוכננת. הפרק יבקש להסביר כיצד שני צדדים שלא היו מעוניינים במערכה רחבה, ואף לא העריכו שהם בדרכם למערכה כזאת, נקלעו ללחימה בעצימוּת גבוהה שנמשכה למעלה מחמישים ימים בקיץ 2014. זאת באמצעות ניתוח האירועים שהובילו לפרוץ הלחימה דרך הפתולוגיות השונות של ההסלמה הלא מתוכננת שנותחו בחלק התיאורטי של העבודה.

בפרק הרביעי של העבודה יוצגו כמה תובנות מעשיות בנוגע להתנהלותם של גורמי מודיעין, מפקדים ומקבלי החלטות בסביבה שמוּעדת להסלמה לא מתוכננת. במסגרת זו יינתנו כיוונים ראשונים לצעדים שניתן לנקוט כדי לשפר את היכולת לזהות התפתחות של הסלמה לא מתוכננת ולמנוע אותה.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן