בתחילת שנת 2018 פורסם בתקשורת כי נחנכה בצה"ל מחלקת תודעה באגף המבצעים במטכ"ל. על־פי הפרסום, זהו גלגול חדש של מחלקה אחרת, שעסקה בלגיטימציה בין־לאומית ובהיבטים משפטיים של פעילות צה"ל, והייתה כפופה לאגף התכנון. במדינות רבות בעולם קיימים גופים צבאיים שונים העוסקים בתכנון וביישום של לחימה בזירה התודעתית. המודעות המדינתית והציבורית למורכבותם ולתוצאותיהם של מבצעי ההשפעה הולכת וגדלה, בייחוד מאז שנחשפה המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות בארצות־הברית בשנת 2016.
סל הכלים העומד לרשותם של מדינות ושל צבאות הפועלים בזירת התודעה לצורך ביצוע מבצעי השפעה מאפשר מיצוי שונה של כוח, ושימוש בשיטות מגוונות ובכלי פעולה שונים. אלה כוללים הפעלת מודיעין, לוחמה פסיכולוגית, דיפלומטיה ציבורית, ערוצים מדיניים ומשפטיים וכן שימוש בלוחמת סייבר. בעוד שבמקרים רבים לוחמת סייבר ולוחמת תודעה נפרדות זו מזו, נראה שהשילוב ביניהן מהווה מכפיל כוח משמעותי עבור הצדדים הלוחמים בעת קונפליקט. ארכיטקטורת הרשת מאפשרת להנגיש את המידע למשתמש יחיד או לקבוצה ב"התערבות" על־פי פילוח התנהגותי, גיאוגרפי, תחומי העניין, צרכים, רצונות ותשוקות. במציאות שכזו, פעילות תודעתית ברשתות החברתיות עשויה ליצור חשיפה מוגברת לנרטיב ייעודי שנועד לשבש את המידע של הצד השני. כאשר פעילות כזו מתקיימת לצד פעילות סייבר התקפית, שמתמקדת בשיבוש אמצעי התקשורת במדינה המותקפת - הסינרגיה בין סייבר לתודעה פותחת בפני התוקף סל חדש של יכולות כמו הדלפת מידע, סחיטה ומחיקת מידע (שיבוש שרשרת האספקה) נגד מערכות המידע של היריב.
מטרת המאמר היא לנתח את מקומה של לוחמת סייבר לצורך ביצוע מבצעי השפעה על־ידי הצבאות המודרניים. לשם כך אנו דנים במושגים הרלוונטיים לצורך אבחנה בין לוחמת מידע ובין לוחמת סייבר; מתארים את מקומם של מבצעי השפעה בשלושה מהצבאות המתקדמים בתחום התודעה בעולם – האמריקני, הרוסי והבריטי; מעמיקים במבצע שניהל הצבא האמריקני נגד דאעש ("המדינה האסלאמית") ברשת כחלק מהמערכה למיגור הארגון מסוריה ומעיראק, ומצביעים על היתרונות שבהפעלת אמצעים אלו בזירה ועל מגבלותיהם.