הבעת דעה בכתב על־ידי מפקדים בכירים בצה"ל: תוכנית לשינוי תרבות ארגונית
בשדה הקרב, מפקדים בכירים מעריכים את המצב, מגבשים המלצות ומקבלים החלטות על־פי עקרון "על הגבעה". כלומר הם מקבלים החלטות בזמן קצר, ולרוב בתנאי אי ודאות קיצוניים. החלטות אלה מתבססות בדרך כלל על ניסיון של שנים רבות, על בסיס כל הידע שצבר המפקד בקריירה הצבאית שלו. לידע זה מתווסף גם מידע עדכני, גם אם חלקי, שנאסף במהלך נוהל הקרב, ואף במהלך הקרב עצמו. מאפיין נוסף של קבלת החלטות "על הגבעה" הוא שאין חובה )ולעתים גם אין זמן( לנמק אותן באופן מפורט בזמן אמת, פעמים רבות אף לא בדיעבד.
תופעה מעניינת היא כי תרבות זו של קבלת החלטות נפוצה גם בבניין הכוח - בתהליכי מטה הדורשים גיבוש דעה או קבלת החלטות. זאת על־אף שבמקרים אלו יש זמן רב יותר לאיסוף נתונים, להתייעצות, לבחינת חלופות, לשקילת מגוון האפשרויות וגם לדון בהצעות במסגרת דיון ביקורתי. כלומר ההרגלים מ"הגבעה" עוברים עם מפקדי השדה הבכירים אל המטה, ומביאים לקבלת "החלטות גבעה" גם שם. התופעה נובעת בין השאר מהמעבר בין השטח למטה, אבל גם מסיבות אחרות - פנים־צבאיות (כגון הדרישה למשמעת), וסיבות חיצוניות של העולם המודרני (כמו תרבות המסרים המידיים).
במאמר זה יודגש כי הסבר כתוב של הנימוקים לדעה ולהחלטה עשוי לאפשר שיח מסודר יותר, מבחינת שיקולים, נימוקים וביקורת אפשרית על ההחלטה. הדבר יוביל בסופו של דבר להחלטות טובות יותר בצה"ל.