מבצעי "רוטב" ו"דורבן": הצנחת נשק וציוד בתימן 1966-1964

תימן היא מדינה בעלת היסטוריה ארוכה של מלחמות אזרחים. בתחילת המאה ה־20 שלטה בתימן האימפריה העות'מאנית, כאשר האוכלוסייה בתימן הייתה בעיקרה שבטית וכללה שני זרמים אסלאמיים עיקריים: זיידים - זרם שיעי מתון; שאפעים - זרם סוני. בחלק הדרומי של תימן, בעיר עדן ובסביבתה, שלטו הבריטים שכבשו את האזור בשנת 1939.

לאחר עזיבת העות'מאנים בסוף מלחמת העולם הראשונה שלטה בתימן שושלת זיידית, בראשות האימאם אחמד בן יחיא חמיד אל־דין. לאחר רציחתו של האימאם בשנת 1962 מונה בנו מוחמד אל־בדר להיות יורש העצר, וכשבוע לאחר מכן בוצעה הפיכה צבאית על־ידי קבוצה שהכריזה על הקמת הרפובליקה של תימן. "הרפובליקנים" נתמכו על־ידי מצרים כבר בשלבים הראשונים של המלחמה ולכל אורכה, באמצעות כוחות צבא מצריים שכללו עשרות אלפי חיילים, מטוסים, משוריינים ותחמושת. מנגד, אל־בדר נמלט צפונה אל קבוצת שבטים שנקראה "המלוכנים" והחל להנהיג אותם.

הבריטים ששלטו בעדן גם בשנים אלה נקטו צעד אנטי־רפובליקני, בעקבות רצונם להתנגד להשתלטות המצרית על תימן. בריטניה בחרה לקחת חלק באופן סמוי במלחמת האזרחים, ושלחה לתימן קבוצת אנשי צבא בדימוס, בשילוב עם המוסד הישראלי, שפעלו באופן חשאי לתמיכה במלוכנים. תמיכה זו כללה בין היתר את מבצעי ההצנחה "רוטב" ו"דורבן" שבוצעו על־ידי חיל האוויר הישראלי, ותרמו לטובת המאמץ המלחמתי של המלוכנים נשק, תחמושת וציוד. הטיסה הראשונה בוצעה ב־31 במרס 1964, והאחרונה ב־5 במאי 1966 - סך הכול 14 טיסות. המבצעים בוצעו באופן חשאי ושילבו יצירתיות, תעוזה ויכולות ביצוע גבוהות.

הטיסות, שהיו ראשונות מסוגן בחיל האוויר, בוצעו בליל ירח מלא, באופן רציף, ללא עצירה לתדלוק ובהסתמכות על נתוני מיפוי ומזג אוויר לא מדויקים. במשך 40 שנים נשמר המבצע בסוד, עד שנת 2008 בו הותר לפרסום. מאמר זה ינסה לשלב בין הרקע ההיסטורי, הבנת הקשר הישראלי וחקר המבצעים עצמם.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן