לשון מלחמה: חיל המודיעין חלק א
הורדת PDF
שניים עשר המרגלים. איור: גוסטב דורה
העברית ענייה מאוד במונחי מודיעין. מן המילים הבודדות בנושא הן מרגל ומרגל חרש. מהסיבה הזאת ועקב עבודת המודיעין הנעשית במחשכים, מונחי המודיעין נקבעו מאוחר מאוד, ברובם אחרי הקמת צה"ל.
מונחי חיל המודיעין בימי ההגנה
העיסוק במודיעין ובביון נעדר מרשימות המונחים העבריים, מזאב ז‘בוטינסקי ועד אורד וינגייט. רשימות מפורטות בנושא ראו אור לראשונה במערכות 17-16, במדור רחב בשם ”עיני הצבא ואוזניו". המאמר הראשון - ”לתכונותיו של קצין החקר" - תורגם ונכתב על־ידי ההיסטוריון והתיאורטיקן הבריטי, בזיל לידל הארט.1 במבט ראשון נדמה כי ”חקר" הוא מלשון ”חקירות" או ”מחקר", אולם בהערת שוליים הסביר לנו המתרגם: ”הגרסה העברית המקובלת למונח האנגלי Intelligence (במובנו הצבאי) היא "שירות ידיעות", אך בשל נוחות שבסגנון מופיע כאן גם הביטוי ’חקר‘ או ’עבודת חקר‘ אשר אינו בא לקבוע מושג חדש".
הבחירה במילה ”חקר" מוזרה למדי, שכן משתמעת ממנה המשמעות של קצין חקר, קצין חקירות או קצין מחקר, אך לא קצין מודיעין כפי שהתכוון הכותב. אם כן, ב־1943 המילה מודיעין טרם נכנסה לשימוש צבאי והמילה ”ידיעות" מילאה מקום זה.
שירות ידיעות פירושו שירות מודיעין בכל המאמרים שבגיליון המדובר. לעומת זאת, המילה ”הערכה" בהקשר המודיעיני כבר נמצאת במאמרו של י.בר2 אנו מוצאים במאמר את המילים: מרגל, ריגול, סוכן, תצפית, סיור, צילום אוויר וצלף, אך לא מופיעות המילים מודיעין, ביון, חרש, חשאי.