השימוש בחומרי הרדמה הפך בעשור האחרון לנשק לכל דבר. יש לצפות כי בעתיד ייעשה בו שימוש נרחב בעימותים א־סימטריים, באירועי טרור ובמהומות
רחפן של מג"ב מטיל רימוני גז במהלך הפרות סדר בגבול עזה

רחפן של מג"ב מטיל רימוני גז במהלך הפרות סדר בגבול עזה

נשק אל־הרג (non-lethal weapons) הוא מונח רחב הכולל שימוש במגוון טכנולוגיות ואמצעים שמטרתם לנטרל אדם באופן שאינו קטלני, ובכך לחסוך בחיי אדם. בניגוד לנשק קונוונציונלי המשמיד מטרות בפיצוץ או ירי, נשק זה מאפשר השגת תוצאות מהירות ללא פגיעה בלתי־הפיכה בבני אדם. כשבעולם מתגברות התקוממויות אזרחיות, הפרות סדר ומחאות, גובר הצורך של ממשלות להימנע מנפגעים בנפש, מפגיעה בלא מעורבים ומחשיפה לביקורת קשה עקב הרגישות הגוברת לפגיעה בזכויות אדם.

לנשק זה יתרון ברור באירועי טרור ובעימותים מוגבלים א־סימטריים, בהם פועל כוח אויב בתוך אוכלוסייה אזרחית או בתוך מרחב אורבני צפוף. בין היתר נעשה שימוש בטכנולוגיות אקוסטיות (גלי קול בתדרים נמוכים ובעוצמה גבוהה), אלקטרו־מגנטיות (אנרגיה חשמלית חזקה), אופטיות (אור ולייזר), כימיות, ביולוגיות ואחרות (זרנוק מים, חצצית).

מאמר זה יתמקד בחומרי הרגעה (calmatives) שמשמשים גם כחומרי הרדמה, לאור השימוש שנעשה בהם במבצעים מיוחדים ללחימה בטרור, אך גם כנשק לחטיפות ולחיסולים. מדינות אינן מפרסמות פרטים אודות פיתוח אמצעים חדשניים והשימוש בהם; גם ארגוני ביון וארגוני טרור נמנעים מלפרסם ולהודות בחיסולים ובחטיפות שיוחסו להם. לכן מאמר זה מבוסס על דוחות מכוני מחקר בינלאומיים, פרסומים אקדמיים וחומרים גלויים מהארץ ומהעולם.

לקריאת המאמר המלא לחצו על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן