פרק 14: בין גיוון תרבותי לגיוון חברתי: ניהול שונות בשירות הצבאי של הבדואים בצה"ל
אחת הסוגיות המרכזיות הנדונה בעשורים האחרונים בחקר יחסי חברה וצבא עוסקת באופן ההתמודדות של צבאות עם תביעה של קבוצות חברתיות להכרה בזהותן ובסגנון חייהן. בחינת השונות החברתית והתרבותית המאפיינת כיום צבאות בעולם, מאפשרת לגבש מדיניות יישומית לשילוב מיטבי של הקבוצות הללו בצבא. אך במקביל בחינה זו גם מאפשרת להגביה ראות ולהבין תופעות ותהליכים רחבים יותר ביחסי חברה, מדינה וצבא (ראו למשל Bielakowski, 2013; Laurence & Matthews, 2012; Lomsky-Feder & Ben-Ari, 2012). הדוגמאות לכך הן רבות ונוגעות למשל לשינויים שחלו בשירות הנשים בצבאות בכלל ובצה"ל בפרט (יזרעאלי,1999 ;ששון-לוי, 2011), בהסדרי השירות של קבוצות מיעוט אתניות ולאומיות (2011, Tomforde & Langer, Menke) ועוד. המחקר הנוכחי מתווסף לקורפוס הידע שנצבר בתחום ומתמקד בשירותן הצבאי של קבוצות מיעוט לאומיות ודתיות בצבאות בכלל ( Asch, Savych & Heaton, 2009; Hussain & Lshaq, 2002) ובצה"ל בפרט (ראו למשלספיר, 2003 ;רייך, 2006).