מאמר זה עוסק במורות מתחילות, בנות הקהילה האתיופית בוגרות תכנית תספ"ה, שהחלו את עבודתן בהוראה. באמצעות ראיונות עומק, המרואיינות מתארות את סיפור חייהן. בראיונות הללו חולץ הפרק על אודות השירות הצבאי ונבחן כגורם בעל השפעה על בחירת מקצוע ההוראה. בעקבות ניתוח הראיונות על חוויות הצבא עלו ממצאים שעוגנו בשתי תמות עיקריות: התמודדות עם סמכות ותחושות של מסוגלות עצמית. המרואיינות התייחסו לתמות אלה בשתי נקודות זמן - השירות הצבאי וההתנסות המקצועית בהוראה. מתיאורן של המרואיינות עולה שההתמודדות עם הסמכות במהלך השירות הצבאי מאפשרת להן להתמודד עם סמכות בהוראה. חוויות של הצלחה מעוררות בהן תחושות של מסוגלות עצמית שבהמשך הן מעבירות ללומדים. המרואיינות מתארות את ההתנסויות בצבא כמאפשרות להן להשתלב חברתית ומקצועית. השתלבות זו היא משמעותית לא רק לבני הקהילה, אלא היא בעלת ערכים חשובים לחברה הישראלית.