מערכות 473

דבר עורך ותוכן עניינים 473

שש חטיבות או שני מיליון בני אדם?

עד שיתאפשרו תנאים פנימיים או חיצוניים לשינוי יסודי בפניה של רצועת עזה, על ישראל להמשיך להתמקד במקביל בשימור מרקם החיים של תושבי האזור לצד מניעת ההתעצמות הצבאית של חמאס

המטה הישראלי

תהליכים מבצעיים הצפויים להשתנות עם עליית היכולות שמציעה הרשתיות, וההנחה שגם הפו"ש ישתנה בסופו של דבר, מחייבים להקדיש מחשבה לתפישה ולארגון מתאימים למטה הישראלי

מנהיגות זיקה דו-קוטבית

לראות אדם מלא מבעד למשאב אנושי פיתוח מנהיגות זיקה דו־קוטבית, הרואה אדם מלא כבסיס ליישום מנהיגות מעצבת ומנהיגות-על, יצמצם את פער היישום המנהיגותי, ולהיות הבשורה בתחילת השינוי לתרבות שיח זיקה

מבצעים מוגבלים: הקשר בין דרישות הדרג המדיני ובין הישגי הדרג הצבאי

הצעה לגישה שונה מהגישה המקובלת בצה"ל לתיאור הקשר בין החשיבה וקבלת ההחלטות בדרג המדיני, ובין האופן שבו הדרג הצבאי המקצועי מתכנן ומבצע מבצעים צבאיים, בעיקר בהקשר המבצעים המוגבלים

חלק שלישי- פתיח

בגיליון זה של "מערכות" אנו מביאים בפניכם, הקוראים, את החלק השלישי והאחרון של המאמרים בנושא התכנית הרב-שנתית של צה"ל

תמורות בתפישת כוח-האדם בתר"ש "גדעון" מגמות ויעדים

הצורך בהתאמה בין המעטפת המוענקת לציבור המשרתים ובין צורכי הצבא היה קיים במשך כל השנים. יש לוודא כי כלל משרתי הצבא מבינים ופועלים ברוח ערכי ההקרבה, הנתינה, השליחוּת והניצחון וממשיכים לפעול על־פי רוח צה"ל

בין ייצוב המערכת לערעור הפרט

מנקודת המבט של משרתי הקבע התוכנית הרב־שנתית "גדעון" נתפשת כהצלחה בשל היכולת שלה לספק תוכנית בת מימוש, ובשל העובדה שהוכיחה שהצבא יכול להשתנות. יחד עם זאת קיים פער בין יציבות התוכנית כולה לבין צמצום הביטחון התעסוקתי של המשרתים, שמכרסם באמון המשרתים במערכת

"איפה תר"ש גדעון תופס אותי ?"

אנשים בסימן אתגרי המנהיגות של התר"ש השאלה שבכותרת זוכה פעמים רבות לתגובה צינית בקרב מפקדים, אולם היא משקפת את הצורך של הארגון להבין במדויק את רצונותיהם של האנשים ולהתחשב בהם. זאת כחלק מההתמודדות הארגונית והפיקודית עם התהליכים הכרוכים בתר"ש "גדעון"

תשתית משנה תרבות - האתגר האסטרטגי

תר"ש "גדעון" הובילה להבשלת ההבנה שלצה"ל יש הזדמנות לתהליך אבולוציוני בעולם התשתיות והבנייה, המשלב תפישה מבצעית, מדיניות, תהליכים ותרבות. צה"ל נדרש להתאמה מאוזנת של התשתיות לצורכי משרתיו

קצינים לוחמים בתחילת שירות הקבע ערב המלחמה

לעומת התוכנית הרב-שנתית "גדעון" מה משמעותן של תקופה "הרואית" של מלחמות קיומיות לעומת תקופה "פוסט־הרואית" של מלחמות, אשר אינן בגדר איום קיומי, על הלכי רוח ועל תפישות בציבור בנוגע לשירות צבאי מטעמים אידיאולוגיים

"הצד השני של המדבר"

מלחמת ששת הימים מנקודת המבט של החייל המצרי מלחמת ששת הימים שאליה הידרדר האזור לא הוכנה על ידי הצבא המצרי בצורה מסודרת, ואף התוכנית החלקית שנערך לפיה נהפכה עד מהרה לתוהו ובוהו. התוצאה הייתה בסופו של דבר "איש הישר בעיניו יעשה"

גלגולו של קרב "המכבש החטיבתי"

יוזמות המפקדים בשטח במהלך מלחמת ששת הימים הן אלה שהכתיבו על־פי־רוב את קצב הקרב. לעיתים גבו היוזמות האלה מחיר כבד מכוחותינו, כפי שקרה לפני קרב "המכבש החטיבתי" בביר גפגפה

איך הפסיכולוגיה תחולל מהפכה במלחמה ?

בקרב הקוראים הבקיאים באופן ההפעלה של המערכים הפסיכולוגיים כיום מתחזקת ההבנה כי יש צורך בראייה שלמה והוליסטית יותר של תחום מדעי ההתנהגות בכלל, ושל הפסיכולוגיה הצבאית בפרט

חיל הים

לשון מלחמה

הערות על מאמרים 473

שער אחורי כולל מודעת פרס הרמטכ"ל