הפעם הראשונה שבה חזבאללה היה הכוח העיקרי בלחימה, בשעה שהצבא הסורי נלחם תחתיו וסייע לו היה בהרי קלמון. בקרב זה עשה חזבאללה שימוש בכל הסד"כ שעמד לרשותו, ונאלץ הארגון להילחם מראשית הלחימה ועד סיומה ללא הפוגה וכמעט ללא מחליפים לנפגעים. מה אפשר ללמוד מכך?

בתום מלחמת לבנון השנייה החל ארגון חזבאללה בהתעצמות צבאית מסיבית כהכנה למלחמה נגד ישראל בעתיד. המגמה הזאת התחזקה בשנים האחרונות תוך ניצול האנרכיה השוררת בסוריה השסועה עקב מלחמת האזרחים. הארגון השיעי עשה מאמצים רבים כדי להעביר אמצעי לחימה איכותיים ושוברי שוויון מצבא סוריה ללבנון, ובכך הפך לאיום הייחוס העיקרי על מדינת ישראל. בשל החשש מתבוסת צבא אסד במלחמה נגד המורדים, ובתמיכת פטרוניו באיראן, החל חזבאללה להתערב בלחימה לצד אסד, כדי למנוע את נפילת משטרו וכדי להחזיר לו את השליטה בשטחים האסטרטגיים שנפלו לידי המורדים.

במאמר הזה אנתח את הקרבות של חזבאללה נגד המורדים בסוריה ואת דפוס פעולתו של הארגון, שהרי סביר להניח שבמערכה של צה"ל נגד חזבאללה בעתיד יילחם הארגון כפי שאומן, ועל סמך ניסיונו בלחימה נגד המורדים הסורים. המאמר מתמקד בקרבות חזבאללה בהרי קלמון שבסוריה. עד אותם קרבות נלחם הארגון בכפיפוּ ת למשטר אסד, ונעזר בו ביועצים, בהחזקת בסיסים ובמחסני נשק. בין היתר השתתף חזבאללה בלחימה בגלוי לצד חיילי אסד בקרבות בעיר חמץ (חומס) ובאל־קציר (קוסיר), ולמעשה היה מעין קבלן ביצוע למשימות שהטיל עליו המשטר הסורי. הייחודיות של המערכה על הרי קלמון היא שהפעם התהפכו היוצרות, וחזבאללה הפך לכוח העיקרי בשעה שהצבא הסורי נלחם תחתיו וסייע לו.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן