למידה מערכתית כבסיס להשגת לכידות ומועילות מבצעית בצה"ל
מאמר זה עוסק בלמידה מערכתית, ודן בדרכים לשיפור הלכידּות (קוהרנטיות) והמועילּות (אפקטיביות) המערכתית בניהול מבצעים צבאיים. יצירתן של תפיסה ותוכנית למלחמה היא מעשה אמנות. כמו כל יצירת אמנות, כך גם מערכה צבאית נבנית לאורך זמן - תוך שאיפה ליצור הרמוניה וסנכרון בין מרכיביה השונים.
כשעוסקים בממשקים בתוך הפיקוד הבכיר בצה”ל, וכן בממשק שבין הדרג הצבאי לדרג מדיני, קיימת נטייה לבחון את איכות השיח הבין־מדרגי, ולראות בו גורם משפיע מרכזי על מידת ההצלחה בניהול המערכה. אמנם לשיח הבין־מדרגי בתוך הצבא ולשיח בין הדרג המדיני ובין הדרג הצבאי יש השפעה מסוימת על עיצוב המערכות הצבאיות ועל השגת מטרותיהן, אולם השיח אשר מייצר בוודאי אווירה טובה אינו תורם בהכרח למועילּות וללכידּות בניהול המערכה. גם אם יתקיים שיח מצוין, פתוח ושקוף בין אלוף ורמטכ”ל, או בין המטה הכללי לקבינט, אין הוא מבטיח מערכה מוצלחת. כאשר השיח הזה מתקיים בממדים שונים ומקבילים של ידע, הבנה ותפיסה, הוא מוגבל וחסר למדי, והניהוג המערכתי יוצא נפגע.