הזירה התודעתית נחשבת לאחד הגורמים המשפיעים על האופן שבו נתפס שדה הקרב בעידן הנוכחי, וחלקה בעיצוב הלחימה והתוצאות המושגות בה הפך גדול מאי פעם. אלא שלמרות השפעתה הגוברת עדיין לא רואים מפקדים רבים בזירה הזאת חלק מרכזי ממאמץ הלחימה, ויש ביניהם מי שאינם רואים בעיסוק בה תחום צבאי מובהק.
ההשפעה הגוברת של תחום התודעה נובעת בעיקר מהשינויים בטבע העימותים ומהיווצרות מה שמכונה כיום "המלחמות החדשות". השינויים האלה התרחשו בעיקר בשני העשורים האחרונים והושפעו מהיבטים תרבותיים, חברתיים וטכנולוגיים. בספרות שעוסקת בנושא הזה נעשה ניסיון לתייג את השינויים האלה על פי הרעיונות המרכזיים המארגנים את מאפייניהם. השימוש במונח "המלחמות החדשות" הוא למעשה תיוג עדכני להגדרות הקודמות שניתנו לסוג הזה של הלחימה, ובהן "עימות מוגבל", "עימות היברידי", או "עימות א-סימטרי".
באופן ספציפי יותר ניתן לאפיין את "המלחמות החדשות" בכניסת אלמנטים נוספים למשוואת הלחימה, אשר לא הייתה להם נוכחות מסיבית במלחמות הקודמות (כמו לחימה בתווך האזרחי, התקדמות טכנולוגית, שימוש בטילים ארוכי טווח). רופרט סמית כינה זאת "לחימה בקרב האנשים", שמטרתה כבר אינה רק להביס את כוחות האויב בקרב, אלא גם לנצח במאבק על רצונותיהם ועל תפיסותיהם של האזרחים.
הזירה התודעתית והשפעותיה על תוצאות הלחימה נותחו בהרחבה במאמרים ובמחקרים שעסקו בסבבי הלחימה האחרונים שבהם היה צה"ל מעורב, ובמיוחד מלחמת לבנון השנייה ומבצעי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן". נוסף על כך התפתח בשנים האלה ידע רב בנוגע לפעילות צבאית בתווך האזרחי ובנוגע להשלכותיה התודעתיות. הידע הזה הצטבר בעיקר מפעולות הלחימה של צבאות המערב בעיראק ובאפגניסטאן, אבל גם מפעילות הבט"ש של צה"ל ברצועת עזה ובאיו"ש. לעומת זאת, פחות נכתב עד כה על המאמץ התודעתי בעימותים העכשוויים בכל הנוגע לחשיבותו של ממד הזמן ובנוגע ליכולת להשפיע על דעת הקהל באמצעות ניהול נכון של קצב האירועים התודעתיים - לפני הלחימה, תוך כדי הלחימה ואחרי הלחימה.
אי לכך, החידוש העיקרי במאמר הנוכחי הוא בהתמקדותו במושג שאנו מכנים "זמן תודעה". מטרתנו היא להוכיח שבאמצעות ניהול נכון של ממד הזמן במסגרת המאמץ התודעתי ניתן, מחד, להשפיע ברגעי האמת על תחושות הציבור, ומאידך - לקבע הישגים תודעתיים־אסטרטגיים ארוכי טווח. הדרך להשגת ההישגים האלה היא יצירת רצף של תמונות בהירות, מדויקות ואמינות בכל נקודת זמן והצגתן לציבור הרחב - החל משלב ההיערכות לקראת אירוע לחימה ועד לשלבי הסיום שלו.
במושג "זמן תודעה" מודגשת אפוא חשיבותו של ממד הזמן במסגרת השיקולים המרכזיים שמובאים בחשבון בעת לחימה, ומובלטת תרומתו להשגת הישגים אסטרטגיים בטווח המיידי והארוך. בין השאר מצביע המושג הזה על החשיבות הרבה שבהכתבת קצב האירועים כפי שהם מוצגים לציבור ועל המשמעות הנגזרת משימוש נכון בזירה התודעתית על ציר הזמן מטרתנו, מחד, היא אפוא להראות כיצד תגובה מהירה בזמן אמת יכולה לשנות מומנטום בתחושות הציבור, ומאידך להצביע על חשיבותם של מהלכים תודעתיים מתמשכים בעקבות הלחימה לשימור ולהמחשה של תחושת ההישג.
במרכז המאמר מוצג מקרה בוחן - המאמץ התודעתי במבצע "עמוד ענן" - ובמיוחד מודגשים בו הקשב והחשיבות שניתנו בו לממד הזמן בהשוואה למבצעים ולעימותים קודמים. הדברים נכתבו מתוך התבוננות זהירה קדימה להשפעות התודעתיות הצפויות בעימותים בהווה ובעתיד (יש לציין שהמאמר נכתב לפני מבצע "צוק איתן" ובמהלכו, וכי המבצע הזה הוסיף לנו זוויות התבוננות חשובות על התובנות המוצגות כאן).
אף שזירת התודעה נחלקת כיום למגוון רחב של זירות משנה ושל קהלי יעד (ובהם הזירה הבין־לאומית והאויב), המאמר הזה מתמקד בזירה הפנימית ובשיח הדומיננטי המתקיים בציבור בישראל. זאת משום שהזירה הזאת היא היעד העיקרי של מאמץ התודעה שמפעיל צה"ל.