כשנתיים וחצי לפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה ניבא העיתונאי היהודי הצעיר זאב ז'בוטינסקי בדיוק מדהים את פריצתה ואת מהלכיה במאמרו ”הורוסקופ” שהתפרסם בעיתון הרוסי הליברלי "אודסקי נובוסקי". במאמר הזה, שראה אור ב־1 בינואר 1912, ניתח ז'בוטינסקי את התהליכים המאקרו־אסטרטגיים שלהערכתו יובילו באופן בלתי נמנע למלחמה אירופית שבהכרח תתפתח למלחמת עולם, תקטול אנשים רבים ותזעזע את הסדר הבין־לאומי.
אחרי כ־60 שנה שגו ראשי מדינת ישראל וכן ראשי צה”ל ואגף המודיעין במטכ”ל את השגיאה שממנה חמק ז'בוטינסקי: הם העריכו ב־1973 שלא תפרוץ מלחמה כי היא עומדת בניגוד להיגיון. אחרי תשעים שנה בדיוק קיבל הפסיכולוג הישראלי־אמריקני דניאל כהנמן פרס נובל לכלכלה על פיתוח תורת הערך המפתחת את התובנה של ז'בוטינסקי בתחום קבלת ההחלטות לכדי תיאוריה מדעית. הלקח: למקבלי החלטות שונים יש גם היגיון שונה, ורבים מהם פועלים ממניעים רגשיים כמו כבוד לאומי, כפי שפעלו הקיסר הגרמני וילהלם השני ב־1914 ונשיא מצריים אנואר א־סאדאת ב־1973 .זאב ז'בוטינסקי הצעיר הבין זאת יותר מרוב המצביאים והאסטרטגים לפניו ואחריו.